נדחו עתירות נגד זכיית שו"ב בקריית המודיעין

לא נפל פגם בזכייתה של קבוצת שיכון ובינוי במכרז להקמת קריית המודיעין בנגב, למרות החקירה הפלילית נגדה בחשד למתן שוחד בהיקף נרחב באפריקה. כך קובעת (4.5.21) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רחל ברקאי. היא הורתה לוועדת המכרזים של משרד הביטחון לדון מחדש בכשירותה של התעשיה האוירית להיות קבלן התקשוב של הפרויקט. מדובר באחד הפרויקטים הגדולים במדינה וחלק מרכזי במעבר צה"ל לנגב; הזוכה במכרז יבנה את הקריה ויתפעל אותה 26 שנים. שו"ב התמודדה במסגרת חברת הקמפוס, הקריה למודיעין, פיענוח וסייבר. העתירות נגד זכייתה הוגשו בידי מבט לאופק מודיעין של אלקטרה ומנרב ובידי קבוצת שפיר הנדסה, אשר הפסידו במכרז. בעתירות הועלו טענות רבות נגד זכייתה של שו"ב, כאשר המרכזית בהן נגעה לחשדות נגדה ונגד בכירים בה (המצויים בשלב השימוע). ברקאי אומרת: "ועדת המכרזים, בהחלטתה השנייה מיום 30.12.20, חזרה ובחנה דבר זכייתה של הקמפוס בהינתן שלל הטענות שנטענו בהקשר סבירות שיקול הדעת שהפעילה, בהינתן קיומם של הליכי חקירה המתנהלים כנגד שיכון ובינוי, אשר בהמשך התגבשו לכת חשדות. החלטתה המאשררת הזכייה התקבלה לאחר הליך בירור מעמיק ראוי ומאוזן, תוך התייחסות לחומרת האשמות המיוחסות לחברת האם, היא חברת שיכון ובינוי, כפי שהוצגו בפניה בין השאר על-ידי הפרקליטות והיועץ המשפטי, התייחסות לשינויים הארגוניים המהותיים שבוצעו בחברת שיכון ובינוי כמו גם עיגון דבר הזכייה בתנאים נוספים. "כל זאת שקלה אל מול הפערים הניכרים שבהצעות שהונחו בפניה על-ידי העותרות, כאשר הצעתה של הקמפוס עולה לאין שיעור על ההצעות האחרות, שהונחו בפניה על-ידי העותרות. מלאכת איזון השיקולים שנעשתה סבירה ומידתית עד כי לא ראיתי לנכון להתערב בה", שכן לפי ההלכה הידועה - בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו. ברקאי מסבירה, כי שו"ב לא ידעה דבר על החקירה נגדה (שהפכה לגלויה ב-2018) כאשר ניגשה לשלב המיון המוקדם (שנה קודם לכן), ואילו ועדת המכרזים פנתה אליה בנושא עוד בטרם הגישה את הצעתה. גם אם היה ראוי ששו"ב תמסור מידע מיוזמתה, ועדת המכרזים הייתה רשאית להחליט שלא לפסול את הצעתה, שכן היא ידעה על החקירה. עוד מעירה ברקאי, כי גם העותרות לא דיווחו לוועדת המכרזים על חקירות פליליות נגדן. גם ההחלטה לאפשר לשו"ב להמשיך ולהתמודד הייתה סבירה: "החלטה זו התבססה על שלבי החקירה אל מול המוניטין המקצועי של שיכון ובינוי וניסיון רב השנים של המזמין [משרד הביטחון] עם שיכון ובינוי" ובאה לאחר בדיקה מעמיקה של החשדות נגד שו"ב. ועדת המכרזים בחנה אם איתנותה הפיננסית של שו"ב תיפגע בשל החקירה, הגיעה למסקנה שלילית - וזוהי מסקנה סבירה, קובעת ברקאי. בנושא קבלן התקשוב טענו העותרות, כי הניסיון שהציגה תע"א הוא למעשה של פרויקטים בהם הייתה הלקוח ועבודות התקשוב נעשו בידי קבוצת בינת. משרד הביטחון טען, כי הסתמך על חוות דעת המומחה מטעמו, אשר קבע שתע"א עומדת בדרישות הניסיון. ברקאי החליטה כאמור שעל ועדת המכרזים לדון שוב בנושא, משום שההחלטה להכשיר את תע"א לא התבססה על בדיקה מעמיקה. היא דחתה את יתר הטענות של העותרות לגבי ניקוד הצעותיהן ובחינת הצעתה של שו"ב. את מבט לאופק ייצג עו"ד ירון קוסטליץ, את שפיר ייצגו עוה"ד רלי לשם וגיורא אונגר, את המדינה ייצגו עוה"ד שרה בלו ועו"ד יעל בארי לוזון, ואת שו"ב - עוה"ד גלעד וקסלמן, שיר גידיץ, פיני רובין ונועם רונן.