הלך לעולמו (יום ו', 7.5.21) הרב אברהם חמרה, רבה הראשי של יהדות סוריה. בן 78 בערך היה במותו.
הרב אברהם חמרה נולד בדמשק בירת סוריה בשנת 1943. עלה ארצה בשנת 1994 והתיישב בחולון. הוא הותיר אחריו אלמנה וילדים.
בשנת 1960 התמנה למורה ללימודי קודש וללימודי חול בבית ספר "תלמוד תורה" בדמשק, וכעבור 3 שנים התמנה למנהל בית הספר.
בשנת 1970 נבחר כחבר בוועד של הקהילה היהודית. בשנת 1972 התמנה לדיין משנה וסגן רב ראשי בהסכמת הוועד הרשמי והרוחני שבראשו עמד הרב הראשי של הקהילה דאז, הרב ניסים הכהן אינדבו זצ"ל. בשנת 1976 קיבל הרב חמרה את התואר "הרב הראשי ליהדות סוריה" ושימש כרבה הראשי של הקהילה היהודית בדמשק שבסוריה, עד לעזיבתו ולעלייתו למדינת ישראל.
בשנות השמונים של המאה שעברה יצר הרב חמרה קשר הדוק עם ארגון ה"ג'וינט" היהודי העולמי וארגונים יהודיים נוספים ברחבי ארה"ב, בקנדה ובאירופה. מטרתו הייתה להעלות לשיח ציבורי עולמי את נושא עלייתם של יהודי סוריה למדינת ישראל. הפנייה לגורמים רבים, יהודים ולא יהודים בארץ ובחו"ל, הייתה רק חלק מפעילות מדינית ענפה, גלויה וסמויה שהתקיימה גם אל מול הנשיא הסורי דאז חאפז אל אסד כדי לאפשר את יציאת בני הקהילה היהודית מסוריה.
בסוריה עצמה, פעל לבד וללא לאות, בשקט ובחשאיות, בחכמה ובשיקול דעת, תוך שהוא שם את נפשו בכפו ומסכן את עצמו ואת בני משפחתו כדי לסייע לבני הקהילה היהודית לצאת מסוריה וכדי לחלץ את אוצר המורשת היהודית שמנה עשרות ספרי תורה נדירים ויקרי ערך וכתרים עתיקים.
הרב חמרה דאג לפדיון יהודים שבויים מבית הסוהר, לחולים ולנפטרים, היה אחראי על נישואים וסידורי גט, על הכשרות בחגים וסיפוק צורכי היהודים כמו: אספקת ארבעת מינים בחג הסוכות ומצות בחג הפסח. בעיקר דאג הרב לנושא החינוך היהודי של בני דור ההמשך. מתוקף היותו הרב הראשי של קהילת יהודי סוריה, מצא הרב את עצמו נותן תשובה ופתרון לכל מחסור של בני הקהילה היהודית, בתחום הסוציאלי, החינוכי, הכלכלי, הנפשי והרוחני.
במהלך פעילותו הצליח הרב חמרה בדרך לא דרך להוציא מתחומי סוריה עשרות ספרי תורה, גווילים ושבעה כתרים עתיקים. תחילה הגיעו האוצרות לארה"ב, וטיפין, טיפין הועברו למדינת ישראל. בישראל ישוכנו האוצרות הללו בבית המורשת של הקהילה. לצורך הקמת הבית, ולאור בקשתו של ראש ממשלת ישראל - יצחק רבין, הוקצה לרב חמרה על-ידי מועצת העיר חולון וראש העירייה מר מוטי ששון, מגרש המיועד לבנייה.
בשנת 1992 אחרי מאמצים רבים מצדו של הרב מול הארגונים השונים ברחבי העולם ובעזרת קשריו הענפים בממשל הסורי, בייחוד מול הנשיא חאפז אל אסד והמודיעין הסורי, הצליח הרב לקבל אישור מהנשיא ליציאתם של יהודי סוריה לכל מקום בעולם, פרט למדינת ישראל. הנחת הנשיא חאפז אל אסד הייתה כי בשל מצבם הכלכלי המצוין של בני הקהילה, רובם יחזרו לסוריה בשלב כלשהו... הקהילה היהודית שיצאה מסוריה מנתה כ 5,000 יהודים שהגיעו מדמשק, חלב ומקאמישלי. בשל אחריותו כי רבה, היה הרב חמרה לאדם האחרון אשר יצא מסוריה. הקהילה שיצאה מסוריה הגיעה לארה"ב, שם החליטו חלק מהיהודים להשתקע וחלק אחר בחר לעלות למדינת ישראל.
מתוך אותם שבחרו לעלות ארצה, כ-80% הגיעו לעיר חולון וחיים בה עד היום, שאר בני הקהילה מתגוררים בעיקר בבת-ים, האחרים מתגוררים בבנימינה ובירושלים.
בשנת 1995, הוזמן הרב יחד עם רעייתו לפגישה עם כל נציגי הג'וינט העולמי והאמריקני שהשתתפו בהצלת יהודי סוריה. באותה ישיבה הכריזו כולם פה אחד, כי מבצע הצלת יהודי סוריה ייקרא "מבצע אברהם" על שמו של הרב אברהם חמרה.
