בשדות האורז המוצפים ליד גבעה 205, שקפאו מקור עז, שפקד את קוריאה הצפונית בסוף נובמבר 1950, הניע לוטננט ראלף פּאקֶט הבּ̤ן את 51 אנשיו מפלוגת רינג'רס 8, שתוגברו בתשעה דרום קוריאנים, כדי לתפוס עמדות בגבעה, ולהדוף את מאות החיילים הסיניים, שכיתרו אותם, וניסו להבקיע את קו ההגנה האמריקני.
אנשיו הדפו חמש התקפות סיניות על המתחם. פאקט נפצע בקרב על גבעה 205 שלוש פעמים, והמשיך להנהיג את אנשיו, והזמין הרעשה ארטילרית על המתחם, מיד לאחר שהסינים כבשוהו. על גבורתו עוטר לוטננט פאקט בצלב השירות המצוין - העיטור השני בחשיבותו בצבא האמריקני. עתה יענוד הנשיא ג'ו ביידן לצווארו של קולונל פאקט את מדליית הכבוד - העיטור הצבאי הבכיר בארצות-הברית.
הנשיא טלפן אישית לפאקט בן ה-94, שמתגורר בקולומבוס, ג'ורג'יה, כדי לבשר לו על ההחלטה לשדרג את עיטורו. זאת, בעקבות יוזמה של ג'ון לוֹק, קצין משוחרר, שהחל לפעול למען השדרוג לפני שמונה-עשרה שנה.
פאקט ואנשיו ירדו ב-25 בנובמבר מטנקים, שהובילו אותם מגבעה סמוכה. הם בוססו בבוץ הקפוא לאורך כשמונה מאות מטר, והדפו תחת אש מקלעים ומרגמות את הסינים מגבעה 205. כתב עיטורו מספר, כי פאקט הפצוע חשף את עצמו כמה פעמים לאש האויב, כדי שאנשיו יוכלו לאכן את מקלעי האויב. לאחר שכבשו את הגבעה, התחפרו בה אנשיו של פאקט, והתכוננו להתקפת-נגד סינית. "תמיד היינו בודדים ולבד בקרב", סיפר פאקט. העמדה האמריקנית הקרובה ביותר הייתה יותר מק"מ וחצי מגבעה 205.
מיד ירד עליהם ברד של פצצות מרגמה, שלוּוה באש מקלעים, שאחריו הגיעה מקלחת של רימוני-יד. פאקט הזמין אש ארטילרית, שקטעה את ההתקפה הסינית.
רינג'רס נפצעו ונהרגו בהתקפתם על גבעה 205. פאקט סירב להתפנות למרות הפצע בכתפו הימנית, והמשיך לפקד על אנשיו. הם הדפו עוד ארבע התקפות-נגד, שבהן הגיעו הסינים, העדיפים בכמותם, עד לטווח זריקת רימון. הארטילריה הצילה אותם מכיבוש סיני, ורק השכם בבוקר 26 בנובמבר, הצליחו הסינים לכבוש מחדש את גבעה 205. קצין התותחנים אמר, שהם יורים לטובת כוח אחר. פאקט התעקש, ובמהלך השיחה עם קצין התותחנים נורה בפעם השלישית בקרב. כיוון שהסיוע הארטילרי בושש להגיע, הורה פאקט לאנשיו להיסוג בלעדיו, אך גררו אותו עמם למקום מחסה למרגלות גבעה 205.
ממקום המחסה ראו הרינג'רס שלושה טנקים אמריקניים קר̤בים, שלא הצליחו להתארגן להתקפה על הסינים, שכבשו את גבעה 205. פאקט הזמין שוב סיוע ארטילרי, שנחת על פסגת הגבעה. בינתיים העמיסו אותו אנשיו על טנק, שלקחוֹ לטיפול רפואי.
אחרי מלחמת קוריאה הדריך פאקט שנתיים בבית-הספר לרינג'רס. במלחמת ויטנאם עוטר שוב בצלב השירות המצוין, והשתחרר בשנת 1971 כשלחזהו מוצמדים עוד שני כוכבי כסף, שלושה אותות לגיון הכבוד, שני כוכבי ארד, מדלית הצטיינות, עשר מדליות אוויר וחמישה עיטורי לב הארגמן על פציעותיו הקרביות. הוא מונה ל"קולונל של כבוד" ברג'ימנט הרינג'רס 75.
כעת, בגיל 94, סובל פאקט מבעיות בריאות. כשרואיין הסביר, כי מעט אנשיו עמדו בקרב קשה נגד כוח סיני גדול כיוון שהיו מיומנים, ובזכות מוראל, כושר גופני וחוסן נפשי גבוהים. "אימונים טובים הם בסיס להצלחה", סיכם. "בלעדיהם לא תצליח לעשות דבר".
