ועדת החוץ והביטחון הזמנית, בראשות ח"כ אורנה ברביבאי, תתכנס מחר (יום ב', 10.05.21) בשעה 10:00 לדיון והצבעה על בקשת הממשלה מהכנסת לשוב ולהכריז על מצב חירום.
כזכור, עם הקמת המדינה, הכריזה מועצת המדינה הזמנית על מצב חירום. ההכרזה לא כללה הגדרה של מהו אותו "מצב חירום", היא לא הוגבלה בזמן, והיא מעולם לא בוטלה. להכרזה על מצב החירום שתי השלכות עיקריות:
- הסמכת הממשלה להתקין תקנות שעת חירום, בהתאם להוראות חוק היסוד, שבכוחן לגבור על חקיקת הכנסת.
- ישנה חקיקה התלויה בהכרזה על מצב חירום, היינו, תוקפם של חוקים וחקיקת משנה שהותקנו מכוח היותם תלויים בקיומו של מצב חירום.
ככלל, בשני העשורים האחרונים מיעטה הממשלה להשתמש בסמכותה להתקין תקנות שעת חירום. בין 2005 ל-2019 הותקנו שתי תקנות שעת חירום, שתיהן לשם הבטחת שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית.. אולם עם פרוץ משבר הקורונה, השתמשה הממשלה בסמכותה זו על בסיס כמעט יומיומי, באופן שלא היה כמותו מזה עשרות שנים. בסך-הכל, בין מרץ ליוני 2020 התקינה הממשלה 38 תקנות שעת חירום (רבות מהן תוקנו מספר פעמים).
חלק מתקנות שעת חירום אלה הוחלפו בהדרגה בחקיקה ראשית של הכנסת, כגון חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 ("חוק הקורונה הגדול"), במסגרתו נקבע סוג נוסף של הכרזה על מצב חירום, "מצב חירום בשל נגיף הקורונה". יובהר כי בשל כך ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה היא הכרזה נפרדת מההכרזה הכללית על מצב חירום, בה תדון הוועדה מחר, והן אינן תלויות זו בזו.
ביום י"א בסיוון התש"ף (3 ביוני 2020) הכריזה הכנסת על מצב חירום עד ליום כ"ג בסיוון התשפ"א (3 ביוני 2021). תקנון הכנסת קובע כי בקשת הממשלה שהכנסת תחזור ותכריז על מצב חירום תובא בפני ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט, וכי כל עוד לא נבחרו חברי ועדות הכנסת יהיו סמכויות הוועדה המשותפת נתונות לוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון. מאחר שמדובר בוועדה זמנית, התקנון מגביל את סמכותה, וקובע כי תוכל להמליץ לכנסת להכריז על מצב חירום לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים.
