ההמתנה לדיונים ראשונים בבתי הדין הרבניים נמשכת הרבה מעבר למה שנקבע באמנת השירות של בתי הדין ובתוכנית העבודה שלהם - מוסר (יום ג', 18.5.21)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן.
הנהלת בתי הדין הרבניים טרם גיבשה תוכנית אסטרטגיית כלל-ארגונית אשר מסנכרנת את כלל הפעילויות ליישום סטנדרטים של שירות. במארס 2019 הגישה את המלצותיה הוועדה להשוואת תנאים בבתי הדין לבתי המשפט, אך הוא לא נדון בממשלה. הוועדה מצאה, כי קיים פער בנוגע למשאבים העומדים לרשותם של בתי הדין לעומת אלו העומדים לרשותם של בתי המשפט, והמליצה בין היתר על שיפור בתחום המחשוב והבינוי. בפועל טרם ניתן מענה לפערים שעלו.
בשני בתי דין זמן ההמתנה הממוצע לדיון ראשון בתיקי גירושין עומד ביעד שנקבע בתוכנית העבודה - 75 יום, בשלושה בתי דין החריגה היא בשיעור של עד חמישה ימים מהיעד, ואילו בשבעת בתי הדין האחרים זמן ההמתנה הממוצע לדיון ראשון הוא שלושה חודשים ויותר (דהיינו חריגה של 15 יום ומעלה). קיימים פערים בזמן ההמתנה לקביעת דיון ראשון להסדרת החזקת ילדים. משך ההמתנה הקצר ביותר הוא בפתח תקוה - למעלה מחודשיים; הארוך ביותר הוא בצפת - למעלה מחמישה חודשים.
כל בתי הדין אינם עומדים בהתחייבות המפורטת באמנת השירות לקביעת דיון ראשון בתיקי מזונות ילדים תוך 21 יום, ואף לא ביעד שנקבע בתוכנית העבודה - 30 יום. זמן ההמתנה הממוצע הקצר ביותר לדיון ראשון במזונות ילדים כמעט בכל בתי הדין הוא למעלה מחודשיים, עם חריגה של 15 יום מהיעד באריאל ושל 105 יום בצפת. אף כי יש לתת עדיפות לדיון בנושאי מזונות ילדים, בשישה בתי דין משך ההמתנה לדיון ראשון בתיקים אלו ארוך מההמתנה לדיון ראשון בתיקי גירושין, בנושא החזקת ילדים או בשניהם גם יחד.
מגוון הפעולות שניתן לבצע מרחוק באמצעות אתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים הוא מצומצם. למשל, להנהלת בתי הדין יישומון אחד בלבד, המאפשר זימון תורים למזכירויות. באתר יש 38 טפסים שניתן להדפיס ולמלא ידנית. שלושה טפסים אחרים הם מקוונים, וניתן לשלוח אותם באתר האינטרנט, טופס אחד מהם - "בקשה כללית" - מאפשר הגשת 65 סוגי בקשות שונים. הגשת הבקשה אומנם נעשית באופן מקוון, ואולם היא אינה משויכת לתיק הרלוונטי, ועובדי המזכירויות נדרשים לעשות פעולה זו. למרות שהצורך בשדרוג מערכת המחשוב עלה לפני ארבע שנים, עדיין לא הושלם המהלך להחלפתה. באוקטובר 2020 חלה תקלה חמורה במערכת הממוחשבת לניהול תיקים של בתי הדין.
