ועדת הכספים הזמנית אישרה (יום ב', 10.5.21) את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) - תיקון תקנות כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים.
התקנות בנוסחן המקורי, הציעו בין היתר, להתיר במעמד הנפקת מניות, השקעה בשיעורים גבוהים יותר מהמגבלה הקבועה היום לעניין השקעות פוטנציאליות בתשתיות בישראל - כך קבוצת משקיעים מוסדיים תוכל באמצעות כספי החוסכים בלבד, להחזיק עד 49 אחוזים בתאגיד שפעילותו הקמה ופיתוח של פרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל תחת המגבלה של עד 20 אחוזים כיום.
במהלך דיונים ארוכים שערכה ועדת הכספים היום ובשבוע שעבר, בהשתתפות גורמים שונים, בניהם שר האוצר ישראל כ"ץ וראש רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת, הציגו השניים כי ההשקעה בהיקף של עד 49% במיזמי תשתיות, תחזיר לישראל השקעות של עד 100 מיליארד שקל, שיקדמו את הענף ויביאו להשקעה בטוחה ומניבה יותר לציבור החוסכים, מנגד תהו חברי ועדת הכספים וגורמים נוספים האם הצעד לא יפגע במאבק בריכוזיות במשק, האם האחוז לא צריך להיות נמוך יותר, וכן הועלתה ביקורת על כך שאין החרגה לעניין תשתיות מזהמות כגון דלקים ותחנות כוח.
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גאוטה התבקשה במהלך הדיון היום, להציג את עמדתה וציינה: "התהליך של אישור התקנות הוא תהליך שארך זמן רב בדיונים בין רגולטורים ובנינו לבין משרד האוצר, ראינו קושי בהצעה המקורית של עלייה ל-49% גם בשוק הציבורי, שכן באחוז כזה יכולים להיות סממנים של שליטה שמייצרים מורכבויות, לאחר הדבר הוסר והרחקנו זאת מהשוק הציבורי, הסרנו את התנגדותנו. התקנות העדכניות מוצעות עם שיעור מדורג, כאשר שתקופת הוראות השעה הן לשנתיים, אני חושבת שהדבר היחיד שעדיין צריך לשקול הוא שהפקיעה של הוראת השעה לא תהייה אוטומטית לאחר שנתיים, אלא שתהייה תחנה שניתן יהיה לבחון את ההשפעות של הצעד. זו ההסתייגות היחידה שלי מכך. היוזמה להביא השקעות של גופים מוסדיים בישראל היא יוזמה מבורכת, הרשות כמובן תומכת ומברכת את הכיוון הזה".
הממונה על רשות ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין: "כיו"ר ועדת הריכוזיות אציין שהתקנות האלה לא גורעות בשום צורה מחוק הריכוזיות, החוק הטיל מגבלות על השקעות של גורם פיננסי משמעותי וגורם ריאלי משמעותי. במסגרת זה נדרשו סדרת חברות להיפתר מההשקעות שלהם, ותנועה שלמה של חברות הפרידו את הנכסים. התקנות הללו לא גוברות על החוק והוא נשאר בעינו ואין סיבה להיכנס לחרדות סביב העניין".
ד"ר קונסטנטין קונסקו, בנק ישראל: "התקיימה סדרת דיונים רחבה לעניין הנושא, לגבי התשתיות והמקרו יציבותי נחה דעתנו שנעשתה עבודה מספיקה, לגבי אחוזי האחזקה אנחנו מזהים בעיה, ראוי שיהיו מנגנוני בקרה הולמים ושהנושא יבחן במהלך השנתיים הקרובות" עוד הוסיף קונסקו כי לעמדת הבנק הבעיה היא יותר של יזום פרויקטים מצד הממשלה ופחות של מימון.
שר האוצר, ישראל כ"ץ: "אני חושב שצריך לאשר ולתת למשק להתפתח, יש בקרות שונות, יש חוק ריכוזיות. אמרתי שאם הורדת האחוזים מעל סף מסוים תביא להסכמה רחבה בוועדה, אין לי בעיה שיקבע מנגנון כדי שהנושא יבחן לאורך זמן. אם החששות תתבדינה, כולנו נרצה בהמשך של הצעדים. לפני שיצאנו לדרך בדקתי שאין חשש לפגיעה ברווחיות של עמיתי הקרנות, להפך הגעתי למסקנה שאפילו ירוויחו יותר. ישבו על הנושאים כלל גורמי המקצוע, הייעוץ המשפטי לאוצר, הממונה על רשות לניירות ערך, כולם. בתקציב הבא לא יהיו את הסכומים האלה להשקיע בתשתיות".
מנהל רשות שוק ההון, הביטוח והחסכון ד"ר משה ברקת: "היה דיון עם רשות ניירות ערך ועם בנק ישראל, הדברים באו לידיעתם. בנק ישראל הוא לא חלק מהתחרות, רשות ניירות ערך היא חלק מהתחרות, היא הייתה שותפה, היו"ר נחשפה לנוסח מסוים שלא היה גם עמדתנו, וכאמור לנוסח הנוכחי היא מסכימה. התקנות מסירות את החסמים, היא לא קובעת למוסדיים היכן להשקיע, עדיין יש פיקוח ויש הוראות, יש את כל האיזונים והבלמים הקיימים. אני מזכיר שההגדרה בתקנות היא שקודם כל לא תהייה שליטה, ובנוסף יש את החזקה של ה-25 אחוזים שנותנת בקרה מלאה".
נוכח הדברים ומתוך רצון להבטיח חסכון מיטבי לציבור, קבעה ועדת הכספים מתווה מדורג, במהלכו ניתן יהיה לבחון את השפעת השינוי. כך נקבע כי בשנתיים הראשונות למתווה, השקעת המוסדיים בפרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל של תאגיד שהונו העצמי עומד על עד 300 מיליון שקלים או לעניין תאגיד שפעילותו היא קרן להשקעה בפרויקטים, תעמוד על עד 49%, ולעניין תאגיד שהונו העצמי עומד על למעלה מ-300 מיליון שקל, תעמוד ההשקעה של המוסדיים על עד 35%.
בתום שנה מתיקון התקנות יוצג דיווח מצד רשות שוק ההון לעניין השקעות אלה בפני ועדת הכספים. בתום שנתיים ולבקשת שר האוצר, יהיה אפשרי להביא להצבעת ועדת הכספים הסרת ההגבלה לעניין תאגיד בעל הון של למעלה מ-300 מיליון שקל, ואז יוכלו הגופים המוסדיים להשקיע גם בפרויקטים אלה עד 49% .
בנוסף, לאור התנגדות חברי הכנסת והמשרד להגנת הסביבה כאמור, להכללת השקעה בתשתיות מזהמות, ולאחר דין ודברים בין נציגי האוצר והמשרד להגנת הסביבה, הוחרג מהמתווה דלק פוסילי שאינו גז טבעי או גפ"מ.
שר האוצר ומנהל רשות שוק ההון הדגישו בנוסף, כי בכלל תשתיות תיכלל גם כל תשתית המסייעת בהתמודדות עם השפעות שינוי האקלים.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אני מברך על כך שהגענו למתווה מוסכם ומחושב למען אזרחי ישראל, אני מודה לחברי הכנסת ולשר על המאמץ והמחשבה".
לצד כך, התיקון מאגד בתוכו מספר תיקונים המוצעים לאור השינויים שחלו בסביבה הכלכלית ובשוק ההון. להלן תמצית עיקרי השינויים, כפי שנוסחו בדברי ההסבר:
"באוקטובר 2018 נכנס לתוקפו חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), שהינו חלק מרפורמה מקיפה בשוק תעודות סל שהונפקו כתעודות התחייבות והפיכתן לקרנות נאמנות (קרנות סל). בהתאם לכך נקבע תיקון של התקנות העיקריות כך שהמגבלה על השקעות גופים מוסדיים בתעודות סל, תחול רק על קרנות סל שהן צד קשור לגוף המוסדי, ושאינן קרנות שמשקיעות בהתאם לכללי ההלכה היהודית".
"בנוסף, לאור סביבת הריבית הנמוכה, מוצע לאפשר גמישות השקעה רבה יותר לקרנות ותיקות בניהול נכסים, להרחיב את סוגי ההשקעות המותרים לקרנות הוותיקות ואת שיעורי ההשקעה תוך ניהול סיכונים מבוקר, ולסווג את ההשקעות המותרות בדומה לסיווגן בהוראות החלות על יתר הגופים מוסדיים. זאת על-מנת לאפשר מגוון רחב יותר של השקעות תוך גידול קטן יחסית בסיכוני ההשקעה. השינוי המוצע אף צפוי לתרום לשיפור יחס נכסי הקרנות הוותיקות למול התחייבויותיהן האקטואריות".
