בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי ובנק מרכנתיל לא יחזירו 45 מיליון שקל לקופת הפירוק של קבוצת הבנייה חפציבה, אשר קרסה בשנת 2007 בעקבות הונאות בעשרות מיליוני שקלים שביצע בעליה,
בועז יונה. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
אביגדור דורות, דחה (5.5.21) את בקשת המנהל המיוחד לנכסיו של יונה, עו"ד יצחק מולכו.
מולכו טען, כי ערב קריסת הקבוצה הפקיד יונה עשרות מיליוני שקלים בחשבונותיה, וזאת תוך העדפת נושים פסולה. לדבריו, 30 מיליון שקל הוזרמו ממכירת חפציבה דיור לקבוצת אלקטרה, וסכומים נוספים - מהשוק האפור ומזומן שהיה בידיו. לדבריו, הסכום שעל הבנקים להחזיר הוא ההפרש בין החוב החלוט בחשבון ערב ההפקדה לבין סכום החוב בעת הקריסה: 33.2 מיליון שקל בבנק הפועלים, 6.3 מיליון שקל בבנק דיסקונט, 4.5 מיליון שקל בבנק מזרחי ומיליון שקל במרכנתיל.
בדחותו את התביעה אומר דורות, כי מולכו לא הצליח להוכיח את הסכומים הנטענים משום שמדובר בנושא שבמומחיות - והוא לא הציג חוות דעת של מומחה מטעמו. לדבריו, "קביעת סכום החוב בחשבון השוטף של החברות (מה שמכונה על-ידי המנהל המיוחד ה'אובליגו') בכל אחד מהבנקים, אינה פעולה חשבונאית אריתמטית פשוטה שניתן לבססה על-ידי טענות המנהל המיוחד והטבלאות שהוא ערך בלבד. מדובר בפעולה מורכבת, המצריכה מומחיות ומידה רבה של מקצועיות. קביעה כזו צריכה להיעשות על-ידי מומחה, בעל מומחיות רבה וניסיון מוכח בכל הקשור בניהול חשבונות בנקים ועדיף אף שיהיה בעל הכשרה חשבונאית. אין לבית המשפט את הכלים להכריע בנכונות הטבלאות, ולשם כך נחוצה חוות הדעת של מומחה בעניין זה.
"לא זו אף זו, הטבלאות אף לא הוגשו על-ידי עד, כך שלא ניתן היה לחקור בדבר מהימנותן ובדבר מידת התאמתן למה שהתרחש בחשבונות הבנק בזמן אמת. לא ניתן לצפות כי בית המשפט יקבל את הטבלאות, על סמך טיעוני המנהל המיוחד, ויקבע ממצא עובדתי שהוא החשוב ביותר בתיק זה - סכום החוב בחשבונות ערב הפקדת הכספים - מבלי שתינתן לבנקים האפשרות להפריך אותו באמצעות חקירות נגדיות". מאחר שמולכו הוא המוציא מחברו ועליו הראיה, "לא ניתן לקבוע את סכום ההעדפה הנטענת ולמעשה יש בכך כדי להכשיל את טענת המנהל המיוחד בהוכחת טענתו להעדפת מרמה". חלק מהבנקים, לעומת זאת, צירפו חוות דעת מומחים שהפריכו את חישוביו של מולכו.
מעבר לצורך, מוסיף דורות, מולכו לא הוכיח שמדובר היה בהעדפת מרמה. להפך: דורות מקבל את דבריהם של העדים מטעם הבנקים וקובע, כי "הפקדת הכספים מושא הבקשה בחשבונות הבנק נעשתה כחלק ממערכת היחסים הממושכת בין הבנקים לבין קבוצת חפציבה ומתוך מטרה לשמר את הפעילות העסקית של קבוצת חפציבה ואת המשך היכולת שלה להתנהל דרך חשבונות הבנק. מדובר בפעולות שנעשו ב'מהלך העסקים הרגיל' ושאין לראות בהן העדפת מרמה לטובת הבנקים".
לדברי דורות, "לא עלה בידי המנהל המיוחד להוכיח שהבנקים הפעילו 'לחצים כבדים' על בועז יונה ועל החברות. הדבר לא עולה מהחקירות של העדים. כל שעולה מהעדויות שנשמעו בפני היה כי הבנקים עמדו על פירעון התחייבויות ללא חריגה ממסגרות האשראי ושבשלב מסוים, על-מנת להימנע מסיכון של חזרת שיקים, דרשו הבנקים שפירעון התחייבויות החורגות ממסגרת האשראי יותנה בהעברות בנקאיות".
קופת הפירוק חויבה בתשלום הוצאות בסך 120,000 שקל. את מולכו ייצג עו"ד
יעקב מלצר, את דיסקונט ייצגו עוה"ד
אסף אנגלרד ואלינור שטרק, את מזרחי ייצגו עוה"ד פיני יניב ויניב לוי, את הפועלים ייצגו עוה"ד
אילן שביט-שטריקס ונורית לזר, את מרכנתיל ייצגו עוה"ד
רונן מטרי ויוסי בן-נפתלי, ואת הכנ"ר - עו"ד ציפי סולומון-דרמר.
