משרד הבריאות צמצם בשנת 2018 בשליש את מספר המוקדים לטיפול בנפגעי חרדה. כיום יש רק 50 מרפאות ב-30 יישובים, וקיים חשש שלא ניתן יהיה לתת מענה לנפגעים אלו ב-227 יישובים אחרים - מתריע (יום ג', 18.5.21)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן.
נפגעי חרדה הם אנשים שנכחו באירוע טראומטי, שבמהלכו חשו סכנה ממשית לשלמות הגוף, הנפש או החיים והם מגיבים באופן נפשי ופיזי לאותו אירוע. הטיפול בנפגעי חרדה חיוני להחזרת יכולת התמודדותם של הנפגעים במקרים שבהם התגובה אינה חולפת והם אינם מסוגלים לחזור לשגרת יומם, וכן למניעת הפרעות ממושכות וחמורות יותר. דוח המבקר מתפרסם על-רקע מבצע "שומר החומות" והירי המסיבי של החמאס על יישובים בכל הארץ.
14,000 נפגעי חרדה טופלו באתרים ייעודיים בשנים 2019-2017, כאשר 4,700 מהם טופלו במסגרת נוהל הביטוח הלאומי ששילם להם 14 מיליון שקל. בשנת 2019 היו בישראל 50 מרפאות בריאות נפש של קופות החולים שאמורות לתת מענה לנפגעי חרדה בחירום, לצד 11 מרכזי חוסן שתקציבם עמד על 18 מיליון שקל - סכום שאינו בבסיס התקציב, מה שמחייב למצוא את הכסף מדי שנה. בשנה זו היו 451 נפגעי חרדה שטופלו בשירות הפסיכולוגי חינוכי ביישובי עוטף עזה.
על-פי הדוח, ניכר העדר אסטרטגיה לאומית לחיזוק החוסן, ולא קודמו שני מיזמים של השלטון המרכזי בנושא, למרות העבודה המאומצת שהושקעה בהם: השולחן העגול בנושא "מתחברים לחוסן בחירום", שהוביל משרד ראש הממשלה (2017-2016) ו"התוכנית הלאומית להקמת מרכזי חוסן בפריסה ארצית", שנידונה בוועדת ההיגוי העליונה למרכזי חוסן בהובלת משרד הבריאות (מ-2019). עוד נמצא,
כי אין מתאם בין גודל הרשות לבין מספר המרפאות בשטחה. במחוזות צפון וחיפה, המונים 2.2 מיליון תושבים, יפעלו 11 מרפאות לשעת חירום, ובמחוז דרום המונה 1.4 מיליון תושבים יפעלו שבע מרפאות ממוגנות לשעת חירום. ב-50 המרפאות ניכר מחסור בכוח אדם לטיפול בחירום, בעיקר ברופאים פסיכיאטרים.
משרד הבריאות מבצע לעיתים ביקורות במרכזי החוסן, אולם אין בידיו דוחות עליהן. סיכומי בקרה שנתיים לא הועברו על-פי נוהל מרכזי החוסן לוועדת ההיגוי העליונה, אשר מצידה לא יישמה את החלטתה לקבוע הצלחה ובקרה בתחומי העיסוק של מרכזי החוסן. על-אף הגידול במספר הבקשות בנוגע לבחינות הבגרות המוגשות לוועדת חריגים במשרד החינוך על בסיס רפואי הנובע מעומס רגשי, הוא נתן הקלות נקודתיות בלבד ולא הכין מתווה כולל לנושא בחינות הבגרות ולקבלתם של תלמידי יישובי עוטף עזה למוסדות אקדמיים, על-רקע מצב המתח הביטחוני המתמשך באזור.
בהיבט של העברת מידע בין גורמי הטיפול השונים, נמצא אי-העברת מידע על נתוני נפגעי חרדה המטופלים בין מרכזי החוסן, קופות החולים ובתי החולים לבין הרשויות המקומיות. הדבר מעורר קשיים במתן המענה לנפגעי חרדה ברשויות המקומיות. כמו-כן, אי-העברת מידע בין מרכזי החוסן לבין השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח), עלולה ליצור כפל טיפול בתלמידים ובבני משפחותיהם.
