שאול אלוביץ נתן הוראה גורפת וחד-משמעית שלא לכתוב באתר וואלה נגד
בנק הפועלים ומנכ"לו דאז,
ציון קינן. כך טוען (יום ד', 19.5.21) מנכ"ל האתר לשעבר,
אילן ישועה, בהמשך חקירתו הנגדית במשפט נתניהו. סניגוריתה של
איריס אלוביץ,
מיכל רוזן-עוזר, המשיכה להציג מקרים בהם התערב ישועה בעריכת האתר, בניגוד לטענתו לפיה התערבותו בנושאי
בנימין נתניהו הייתה חריגה.
ביולי 2016 נתן ישועה הוראות חוזרות ונשנות למיכל קליין, עורכת החדשות דאז, בנוגע לסיקור פיגוע הדריסה בעיר ניס בצרפת (86 הרוגים ו-458 פצועים). לדבריו, היה זה היה חלק מתפקידו כמנכ"ל והוא נתן הנחיות לגבי הפורמט. רוזן-עוזר: "אתה מתערב ברמת התכנים והכותרת". ישועה: "אין לזה קשר לתכנים. העוצמה של הכותרת היא חלק מהפורמט. זה לא קשור לעבודת מערכת יומית, זה תרגול על אירוע שקורה, ויש עוד הרבה כאלה". רוזן-עוזר: "התנהלות כזו היא חלק מתפקידך כמנכ"ל?". ישועה: "זה עניין של פורמט".
בנובמבר 2016 נתן ישועה לקליין הוראות לגבי סיקור נצחונו של
דונלד טראמפ. הוא שב ואמר כי מדובר בפורמטים בלבד. רוזן-עוזר שבה וטענה, כי מדובר בהתערבות ברמת הכותרות והתמונות. ישועה השיב, כי לא מדובר בעיתונאות כשלעצמה, אלא בביטויים האינטרנטיים שלה.
ב-2015 הורה ישועה לאבי אלקלעי (העורך הראשי דאז) להסיר ידיעה נגד בנק הפועלים, בה הופיעה תמונתו של קינן. לטענתו, הוא קיבל הוראה קבועה וחד-משמעית מאלוביץ שלא לפגוע בקינן, משום שהוא נטל הלוואות מבנק הפועלים. "קיבלתי גם הוראות ספציפיות שלא לגעת באיש הזה [כלשהו], במשנה שלו. הוא [אלוביץ] אמר שבשבילו זה מאוד חשוב. הבנתי שהוא [בנק הפועלים] היה המלווה העיקרי שלו. קיבלתי הוראות ספציפיות, אפשר למצוא את זה בכתובים. לא הייתי מתערב במצב הזה אלמלא הייתה לי הוראה לאתרג את בנק הפועלים, וספציפית את ציון קינן. היו עוד אנשים, ואני לא רוצה להגיד כדי שלא לפגוע באנשים".
ישועה כתב אז לאלקלעי: "אנחנו נחושים בדעתנו להרוס את העבודה עם בנק הפועלים", ורוזן-עוזר טענה שהדבר מלמד על שיקולים מסחריים של וואלה. ישועה הסביר בעדותו, כי מדובר על בנק הפועלים כמפרסם - אך לא היה פועל כך אלמלא ההוראה מאלוביץ. "שיתפתי פעולה עם שאול בבקשות שלו, והנרטיב שהשתמשתי כלפי האנשים היה לקוח ממה שנאמר לי - צהוב, שמאלני וכדומה. לגבי בנק הפועלים ידעו את זה במערכת. גם אמרתי מעת לעת שהיו עלי לחצים, לרוב בהקשר הפוליטי". הוא הדגיש, כי האמירות שלו לא היו נכונות, אלא "נרטיבים ששירתו את העניין". לדבריו, דרישות אלו היו חלק מדפוס - כמו בנוגע ל
גלעד ארדן ו
משה כחלון, שלא היו קשורות לנתניהו - שבמרכזו האינטרסים של אלוביץ.
ישועה: "היו לאבי ולי הרבה ויכוחים. היו מקרים שאמרתי לו: אתה צודק, שנינו נמצאים בתוך החרא הזה, ומה אתה רוצה שנעשה? ששנינו נלך?". רוזן-עוזר: "הוויכוח ביניכם היה על זה שאתה מנכ"ל מתערב, בלי קשר לנתניהו". לטענת ישועה, הוא נאלץ לנהל מלחמה נגד הארץ ודה-מרקר בשל עמדתם נגד אלוביץ.
לדברי ישועה, התערבותו וסגנונו גם בנושאים שאינם קשורים לנתניהו, נבעו מהסיקור המוטה. "הלחץ שאיריס ושאול הפעילו עלי לכל אורך הזמן היה ברוטלי, הוא בלתי משתנה. יום-יום נוזפים, צועקים, מאיימים. אני כבר מאולף". הוא טען, כי אימץ נרטיבים שלא האמין בהם ומדי פעם השתמש מול אנשיו בטענות שהפנו אליו בני הזוג אלוביץ (כגון "האתר שמאלני").
רוזן-עוזר טענה, כי במאי 2015 הציע ישועה לאלוביץ לנקוט בקו אקטיבי נגד ארדן, עימו היה מסוכסך קשות על-רקע תפקידו של שר התקשורת. ישועה הכחיש: "לשאול הייתה מלחמה אימתנית נגדו", כי ארדן ביקש להעביר חוק של הפרדה מבנית אשר יחייב לפרק את בזק. הוא הורה לאלקלעי בהתייחסו לארדן: "סלק כל אזכור של היצור".
