המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מבקשת (יום א', 23.5.21) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לגזור 12-10 שנות מאסר על סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, אשר הורשעה בקבלת שוחד בסך 2.2 מיליון שקל. מדובר בבקשה לענישה מחמירה במיוחד, הנובעת מהיקף השוחד, השנים הרבות בהן נלקח והצורה המתוחכמת והמתוכננת שלו - כפי שקבע השופט
ירון לוי בפסק הדין. הפרקליטות גם מבקשת להטיל על קירשנבאום קנס בסך 3-1 מיליון שקל.
ראש צוות התביעה, מאור אבן-חן, אמר בטיעונים לעונש, כי מספר גורמים חמורים במיוחד קיימים בפרשה זו: מעמדה הבכיר של קירשנבאום, התמשכות העבירות על פני שנים רבות והפסקתן רק עם פתיחת החקירה, ריבוי המעשים, ההיקף הכספי, השיטתיות של המעשים, ההשחתה של עמותות שכמעט ונסחטו בידי קירשנבאום והדרכים המתוחכמות בהן פעלה. הוא עמד על העונשים שנפסקו במקרי שוחד אחרים, והזכיר שדאוד גודובסקי - שהיה יד ימינה של קירשנבאום - נדון לשבע שנות מאסר לאחר שהודה בעבירות פחותות מאלו בהן היא הורשעה. לדברי אבן-חן, ריבוי מעשי השחיתות מלמדים שהענישה עד כה לא השיגה את מטרת ההרתעה, ולכן יש להחמיר בה.
קירשנבאום "לקחה שוחד באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם" לכל המאוחר מ-2008 ועד לפתיחת החקירה הגלויה בשלהי 2014, קבע לוי לפני חודשיים. זוהי אחת מפרשיות השוחד הגדולות אי-פעם ולוי פסק, כי קירשנבאום פעלה להעברת כספים קואליציוניים (תקציבי מדינה שהשליטה בהם הייתה בידי
ישראל ביתנו) תמורת שוחד, שנגזר באחוזים מהסכומים שהועברו. רוב הכסף שימש לצרכיה האישיים של קירשנבאום, ומיעוטו - לצרכי ישראל ביתנו. בסך-הכל הורשעה קירשנבאום ב-17 עבירות של קבלת שוחד, ארבע עבירות של בקשת שוחד, שלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, 15 עבירות של
הלבנת הון ושש עבירות מס. העונש המירבי על קבלת שוחד ועל הלבנת הוא עשר שנות מאסר לכל אישום, והעונש המירבי על עבירות המס - שבע שנות מאסר לכל אישום.
המכנה המשותף של האישומים, אמר לוי בפסק הדין, "הוא דפוס פעולה מושחת של ניצול כוח שלטוני, קשרים ומעמד לצורך הפקת רווחים אישיים. הנאשמת ניצלה את כוחה השלטוני כממונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו להפקת טובות הנאה לה, לבני משפחתה, למקורביה ולמפלגה".
על-פי האישום הראשון, קירשנבאום קיבלה 155,000 שקל מבני הזוג נלי דינובצקי ואיגור ריז, שארגנו מופעים לעולים חדשים, וזאת לאחר שסייעה להם לקבל מהמדינה ומרשויות מקומיות מימון של 1.6 מיליון שקל לכ-25 מופעים בשנים 2010-2006. קירשנבאום יצרה קשר בין דינובצקי לבין השר דאז סטס מיסז'ניקוב, לארגון מופעים ב-12 מיליון שקל, תמורת "פרס כספי"; התוכנית לא יצאה לפועל. קירשנבאום הורשעה באישום זה בקבלת שוחד (שתי עבירות), הלבנת הון ועבירות מס.
על-פי האישום השני, קירשנבאום גרמה לכך שהחברה לפיתוח השומרון, בראשותו של
גרשון מסיקה, ומתנ"ס בנימין יעבירו 130,000 שקל לדינוביצקי ולסוכנת הנסיעות מרים גרשברג (נושה של בני הזוג). קירשנבאום קיבלה מכהן 35,000 שקל אותם השקיעה בחברת לייבוא טבק שהקימו בני הזוג. קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד (שלוש עבירות), הלבנת הון ועבירות מס.
האישום השלישי הוא החמור ביותר מבחינה כספית. נאמר בו, כי קירשנבאום העבירה 3.5 מיליון שקל מן הכספים הקואליציוניים לחברה לפיתוח השומרון, בהתאם לסיכום עם מסיקה שהיה אז יו"ר המועצה האיזורית. בתמורה הועמדו לרשותה 1.5 מיליון שקל, מתוכם השתמשה ב-974,000 שקל לצרכיה של ישראל ביתנו. קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד (שש עבירות), הלבנת הון ומרמה והפרת אמונים.
האישום הרביעי עוסק בתנועת עזרא העולמית, בראשה עמד
דניאל אלינסון. קירשנבאום הסדירה לתנועה תקציבים ותרומות ב-4 מיליון שקל, ואלינסון העמיד לרשותה בתמורה 2 מיליון שקל מתוכם. בפועל, השתמשו קירשנבאום ובני משפחתה ב-92,000 דולר למימון נסיעות לחו"ל ולרכישת מוצרי מחשב, אלקטרוניקה וצילום, ולמימון סקר שערך ארתור פינקלשטיין בארה"ב עבור ישראל ביתנו (37,000 דולר). קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד (ריבוי עבירות), הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים.
באישום החמישי נטען, כי קירשנבאום קיבלה 236,000 שקל מהמועצה האיזורית מגילות, תמורת הקצבת 3 מיליון שקל דרך החטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית. הכסף שימש לתשלום לאתר החדשות הרוסי "יזרוס". קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד והלבנת הון.
על-פי האישום השישי, קירשנבאום דרשה מעמותת איילים - המקימה כפרי סטודנטים בנגב ובגליל - שוחד בסך 500,000 שקל מתוך כספים קואליציוניים בהיקף של 5 מיליון שקל. בפועל סוכם עם ראשי העמותה, מתן דהן ודני גליקסברג, כי הכסף יועבר לישראל ביתנו "בדרכים יצירתיות". 77,000 שקל ניתנו לשייט מיכאל קלגנוב ו-218,000 שקל שימשו ליחסי הציבור של קירשנבאום. פתיחת החקירה הגלויה מנעה העברת 300,000 שקל לעמותת שיט בראשותו של קלגנוב ו-1.5 מיליון שקל להעסקת הח"כית לשעבר
ליה שמטוב. קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד (שתי עבירות), בקשת שוחד (ארבע עבירות), הלבנת הון ועבירות מס.
באישום השביעי טענה המדינה, כי התאחדות היזמים בראשותה של אירנה וולדברג שיחדה את קירשנבאום ב-19,000 שקל בדמות מימון טיסות לחו"ל של מי שהיה מנהל אגף הארגון בישראל ביתנו, דאוד גודובסקי. קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד ובהלבנת הון בנסיעה אחת וזוכתה מחמת הספק בנסיעה שנייה.
על-פי האישום השמיני, קירשנבאום פעלה להעברת מיליון שקל לאיגוד הכדורסל, אז בראשותו של
אבנר קופל, דרך מכון וינגייט. האיגוד שילם בתמורה 100,000 שקל לכהן ומשכורת פיקטיבית של 28,000 שקל לטמיר קירשנבאום, בנה של פאינה. באישום התשיעי נטען, כי קירשנבאום העבירה בצורה דומה 500,000 שקל לאיגוד הכדוריד, והתמורה בסך 190,000 שקל הועברה ל
משה קליסקי, ידידו של מי שהיה מנכ"ל משרד החקלאות,
רמי כהן. קירשנבאום הורשעה בקבלת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים. על כהן מבקשת המדינה לגזור חמש שנות מאסר. טיעוני ההגנה לעונש יישמעו ב-8.6.21.
