המדינה לא תתבע משרה נתניהו להחזיר את הכספים שבקבלתם שלא כדין הודתה והורשעה. כך החליט (יום ה', 27.5.21) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. הוא אימץ את עמדת ממלא-מקום פרקליט המדינה, עמית איסמן, וגורמי המקצוע בחטיבה האזרחית בפרקליטות.
שרה נתניהו הועמדה לדין בפרשת מעונות ראש הממשלה, ובמסגרת הסדר טיעון הודתה לפני שנתיים בניצול מכוון של טעויות שביצעו אנשי משרד ראש הממשלה. היא גרמה לכך שהמדינה תשלם תמורת ארוחות מוכנות שהוזמנו במעון ראש הממשלה, בתשלום תמורת עבודתם של שפים שהוזמנו למעון ובשכרן של מבשלות שהועסקו בו בשנים 2013-2010. מדובר בסך-הכל ב-175,000 שקל. נתניהו נקנסה ב-10,000 שקל ופיצתה את המדינה ב-45,000 שקל, כך שהיא לא החזירה לקופתה 120,000 שקל.
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, אורית קוטב; פרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי), כוכבית נצח-דולב; ומנהל היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות, אלעד רוזנטל - סברו שבנסיבות אלו אין מקום להגיש תביעה אזרחית. זאת, אומר משרד המשפטים, למרות חומרת מעשיה, קיומו של פסק דין מרשיע, החשיבות הרבה שמערכת האכיפה מייחסת להגשת תביעות אזרחיות לשם פיצוי המדינה וההגנה על האינטרס הציבורי, גם בהמשך להליכים פליליים.
לדעת גורמי המקצוע, חומרת האירוע ומימוש הדין באו לידי ביטוי בראש ובראשונה בהודאתה של נתניהו ובנטילת אחריות פלילית מצידה. לעמדה זו הצטרפו איסמן; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לניהול ותפקידים מיוחדים, רז נזרי; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט פלילי, עמית מררי; והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר.
לדברי משרד המשפטים, אומנם נותר סכום שלא הושב לקופה הציבורית, אולם נשיא בית משפט השלום בירושלים, אביטל חן, העיר בגזר הדין, כי לא ניתן להפריד בין הוצאות למטרות אירוח רשמי לבין הוצאות למטרות פרטיות. לכן, סבור המשרד, ספק אם במסגרת ההליך האזרחי יהיה ניתן להשיב סכום זה במלואו או בחלקו. על כן, צפוי ההליך האזרחי להוליד - אם בכלל - תועלת מצומצמת למדינה. לכך מצטרפים העדר אמירה מפורשת במסגרת הסכמת הצדדים בהליך הפלילי בדבר אפשרות הגשת תביעה אזרחית; קשיים משפטיים בניהול ההליך, לרבות טענות להתיישנות ולשיהוי, בגין מעשים שראשיתם בספטמבר 2010, לפני למעלה מעשור; וכן העובדה, כי ההליך הפלילי הסתיים בהסדר טיעון, שהסנקציה שהוטלה במסגרתו היא כספית ורובה ככולה פיצוי למדינה.
מנדלבליט אומר כי לצד האכיפה הפלילית, ישנה חשיבות רבה גם בעשיית שימוש בכלים מהמשפט האזרחי כגון הגשת תביעות יזומות בשם המדינה נגד מי שגרם נזק לציבור, ויש בכך כדי להלום את האינטרס הציבורי. בכך יש גם כדי לייצר הרתעה, ואף להביא למניעתם של מצבים בהם החוטא יוצא נשכר. לפיכך, ככלל, יש ללכת בדרך זו בנסיבות המתאימות, ככל שהדין מאפשר זאת. אלא שהפעם מקובלת עליו עמדת גורמי המקצוע, בשל הצטברות כל הגורמים שצוינו.
