הפרקליטות לא בדקה את כל התקשרויותיו של אילן ישועה עם פוליטיקאים, אנשי עסקים ואנשי תקשורת, משום שברור לה שהיקפן נמוך בהרבה מאשר אלו שנגעו לבנימין נתניהו ובני משפחתו. כך היא אומרת (יום ב', 7.6.21), בתשובה לבקשת ההגנה בתיק 4000 להפיק התקשרויות רבות נוספות מן הפלאפון של מנכ"ל וואלה לשעבר.
ההגנה חשפה במהלך החקירה הנגדית, כי התקשרויותיו של ישועה עם 900 איש לא נמסרו לה כחלק מחומרי החקירה - כולל עם עדי תביעה בתיק. סניגוריהם של בנימין נתניהו, שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ ביקשו לפיכך מבית המשפט המחוזי בירושלים להורות למדינה להפיק את כל ההתקשרויות ולמסור אותן להם. הפרקליטות מתנגדת לבקשה גורפת זו ואומרת כי על-פי פסיקת בית המשפט העליון - יש להגביל מראש את החיפוש רק לתכנים העשויים להיות רלוונטיים.
הפרקליטות מציעה ש"רשויות החקירה תערוכנה חיפושים מושכלים נוספים על אלו שנערכו זה מכבר בכל המדיה הדיגיטלית שנתפסה מידי ישועה; כך, בהתאם לאפשרויות חיפוש ולמילות חיפוש העשויות להניב תוצאות רלוונטיות לטענות ההגנה, שהועלו ביחס למעורבותו של ישועה בהיענות לדרישות של גורמים שונים ביחס לסיקור, תוכן ועריכה של האתר. המאשימה אף מציעה כי גם לנאשמים תינתן אפשרות להציע אפשרויות חיפוש. תוצרים רלוונטיים של חיפושים אלה יועברו לעיון הנאשמים". כלומר: החיפוש ייעשה בידי המדינה, על-פי מילות חיפוש שיגדירו הצדדים, והמדינה היא שתקבע אלו תוצרים רלוונטיים להגנה.
במסגרת תשובתה גם מסבירה הפרקליטות מדוע חומרים אלו לא הופקו מלכתחילה. "בהתאם לחומר החקירה יש לא מעט עדים בנוסף לעד ישועה שמעידים על השפעה דרמטית של מאות פניות מצידו של הנאשם 1 [נתניהו] על אופן התנהלותה של מערכת האתר וואלה. העדים מעידים על התנהלות ייחודית באתר וואלה בהקשר של הפניות מצד הנאשם 1 דווקא. תמונה דומה עולה גם מעיון בהתכתבויות עצמן. חלק מהפניות של גורמים פוליטיים, אנשי תקשורת ואנשי עסקים לישועה בעניין סיקור משתקף בפניותיו של ישועה למערכת האתר לצורך טיפול בפניות. אילו היו פניות רבות של גורם מסוים, הדעת נותנת שאלה היו משתקפות בתכתובות של ישועה עם העורכים והכתבים תכתובות, שהופקו כאמור במלואן.
"והנה, מתכתובות אלה ניכר היטב, שלא היה שום גורם, שנצפו בעניינו יותר מפניות בודדות בלבד של ישועה למערכת. לכן, הגם שעלה בחומר, שהיה קיים בידי רשויות האכיפה מלכתחילה ואף הועבר להגנה, כי ישועה נענה לעיתים לפניות של פוליטיקאי או של אדם אחר אליו, הרי שפניות אלה לא התקרבו לא למסה הכבדה של הפניות מצידו של הנאשם 1, ובוודאי שלא להשפעתה של מסה זו על התנהלות האתר. בנסיבות אלה, לא מצאו הרשויות הצדקה לעיין בעצמן בכל התכתובות של ישועה עם כל פוליטיקאי, איש עסקים או איש תקשורת; ממילא אף לא היה מקום להעבירן לידי הנאשמים".
לדברי הפרקליטות, בכך היא נהגה בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, "שכן גם החיפוש והעיון של הרשויות עצמן במדיה דיגיטלית שנתפסת על ידיהם חייבים להיעשות בדחילו ורחימו, באופן מושכל, כדי למנוע פגיעת יתר בפרטיות המחזיקים במדיה וצדדים שלישיים. לוּ חלקו הנאשמים על שיקול דעתה של התביעה וסברו שיש צורך לערוך חיפושים מושכלים נוספים במדיה הדיגיטלית שנתפסה, עמדו לרשותם חודשים ארוכים כדי לעשות זאת", שכן חומרי החקירה שנמסרו להגנה הצביעו במפורש על הקשר בין ישועה לבין אישים דוגמת יצחק הרצוג.
עוד אומרת הפרקליטות כי היא העבירה בטעות להגנה את ההתקשרויות האחרות, ואף ייתכן שהייתה צריכה לבקש אותן בחזרה כאשר גילתה את הטעות. היא לא עשתה זאת, ובוודאי שאין לייחס לה כוונת הסתרה. סניגורו של אלוביץ, ז'ק חן, גילה במקרה את ההתקשרויות הנוספות כאשר לחץ על לשונית מסוימת בחומרי החקירה שנמסרו. הפרקליטות מתנגדת לבקשת ההגנה למסור לה את רשימת כל אנשי הקשר של ישועה, בנימוק שהיא פוגעת בצורה בלתי מידתית בפרטיותו של ישועה ועלולה לפגוע בפרטיותם של אחרים. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד יהודית תירוש, אמיר טבנקין, ניצן וולקן ואסף עיסוק.
