התביעה במשפט נתניהו תעבור על כל ההתכתבויות שנתפסו בפלאפון של מנכ"ל וואלה לשעבר,
אילן ישועה, ותעמיד לרשות ההגנה את כל אלו שהן רלוונטיות לתיק 4000. כך קובע (יום ד', 9.6.21) בית המשפט המחוזי בירושלים. ההחלטה עשויה להעניק לסניגוריהם של
בנימין נתניהו,
שאול אלוביץ ו
איריס אלוביץ ראיות רבות חשיבות, אל מול טענת התביעה לפיה הייתה "היענות חריגה" מצידו של ישועה לדרישות הסיקור המוטה לטובת נתניהו. החומר יימסר להגנה עד 27.6.21.
אישום השוחד בתיק 4000 מבוסס על הטענה לפיה אנשי נתניהו נהנו מגישה ישירה אל אלוביץ (שהיה אז הבעלים של וואלה) ואלוביץ, וכך יכלו להציג להם דרישות לסיקור מוטה. על-פי כתב האישום, רוב הדרישות הללו נענו - במקביל להיענותו של נתניהו לצרכיו הרגולטוריים של אלוביץ כבעל השליטה בחברת בזק. טענת הגנה מרכזית היא, שישועה נענה לבקשות של רבים אחרים והתערב בצורה נרחבת בתכני האתר, כך שלא ניתן לדבר על "היענות חריגה" לדרישות נתניהו.
התביעה מסרה להגנה 27,000 שורות של התכתבויות של ישועה, בעיקר עם בני הזוג אלוביץ, אנשיו של נתניהו (
ניר חפץ וזאב רובינשטיין) ובכירים במערכת וואלה, המתעדות את דרישות הסיקור ואת היענותו להן. סניגורו של אלוביץ,
ז'ק חן, גילה במקרה את קיומן של מאות התכתבויות נוספות - בהיקף כולל של 150,000 שורות - שלא נמסרו להגנה. הפרקליטות הסבירה, כי לא בדקה התכתבויות אלו, משום שלא ראתה בהן רלוונטיות למשפט. אלא שמקצת ההתכתבויות נראות על פניהן כרלוונטיות, כולל עם עדים במשפט; עם
יצחק הרצוג, אז יו"ר
המחנה הציוני; ועם הפרסומאי אילן שילוח, שישועה ובנו מכרו מניות בחברה שבבעלותו ב-400,000 דולר.
השופטים
רבקה פרידמן-פלדמן,
משה בר-עם ו
עודד שחם אומרים: "נקודת המוצא העובדתית לדיון היא כי במהלך חקירתו של מר ישועה, עלה כי במכשיר הטלפון של העד מצויות התכתבויות הרלוונטיות לעניין, אשר לא נמסרו להגנה כחומר חקירה. התכתבויות כאמור הוגשו כראיה על-ידי ההגנה, בלא מחלוקת כלשהי מצד המאשימה לעניין הרלוונטיות שלהן. בנסיבות אלה, יש יסוד לטענת ההגנה לפיה חומר החקירה שנמסר לידיה הוא חלקי. אין מחלוקת כי מצב דברים זה טעון תיקון בכל ההקדם, והשאלה המתבקשת היא כיצד יש לעשות כן".
השופטים קיבלו את בקשת ההגנה (חן,
מיכל רוזן-עוזר ו
בועז בן-צור) וקבעו, כי מדובר במקרה יוצא דופן בו אין להטיל את מלאכת הסינון על המשטרה, אלא על הפרקליטות. כמו-כן, לא ניתן לבצעו על-פי מילות חיפוש - כמקובל במדיה דיגיטלית רחבת היקף - שכן לא ניתן לדעת אלו שמות מופיעים בהתכתבויות. לפיכך, יש לסרוק ידנית את החומר ולמצוא "התכתבויות ושיחות של העד עם גורמים פוליטיים, דוברים, אנשי עסקים, גורמי פרסום, גורמי תקשורת וגורמים מרשויות האכיפה, על-מנת לאתר את החומרים הנוגעים למעורבותו של העד בסיקור, בתוכן ובעריכה באתר וואלה. כל חומר כאמור יועבר להגנה".
עוד קבע בית המשפט: "על גורמי הפרקליטות להנחות את הגורמים המקצועיים ברשויות החקירה, לבצע חיפושים נוספים בחומרים שבמכשירי הטלפון של העד ישועה, על-פי מילות מפתח נוספות. בלא למצות, מילות מפתח אלה יכללו את שמותיהם של גורמים כמפורט לעיל; מילים רלוונטיות בהן נעשה שימוש בתכתובות לתאר פעולות עריכה באתר שהעד קשור בביצוען (כגון 'לדרדר', 'להוריד', 'שיפודים'); וכל מילת חיפוש רלוונטית אחרת, לרבות כאלה אשר תתבקשנה על-ידי ההגנה. פעולות האיתור תבוצענה בתיאום שוטף עם גורמי הפרקליטות. תוצרי הפעולות יועברו גם הם בכל ההקדם להגנה".
פרידמן-פלדמן, בר-עם ושחם גם הורו לפרקליטות למסור להגנה את רשימת אנשי הקשר של ישועה, לאחר שהתביעה וישועה עצמו ימחקו ממנה שמות שחשיפתם תפגע בפרטיותו. על הפרקליטות למסור להגנה אפיון כללי של שמות אלו (למשל: משפחה וחברים). הם דחו את בקשת ההגנה לקבל פירוט של כל החומר המצוי במדיה הדיגיטלית של כל יתר עדי התביעה. השופטים הורו לפרקליטות להנחות את רשויות החקירה להוציא את האפיון הראשוני של יתר מכשירי המדיה הדיגיטלית של ישועה ולהעבירו להגנה.