עמית איסמן ימונה לפרקליט המדינה, לאחר חצי שנה בה שימש כממלא-מקום בתפקיד זה. כך החליט (יום ג', 22.6.21) שר המשפטים,
גדעון סער. איסמן ייכנס לתפקיד שנה וחצי לאחר ש
שי ניצן סיים אותו ומערכות הבחירות התכופות וחילוקי הדעות בין הליכוד לכחול-לבן מנעו מינוי פרקליט מדינה קבוע.
ועדת האיתור למינוי פרקליט המדינה המליצה פה אחד (בנובמבר שעבר) למנות את איסמן, שהיה עד אז פרקליט מחוז חיפה (פלילי). בראש הוועדה עמד היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, והמלצתה הייתה מפתיעה יחסית, שכן למועמד המוביל לתפקיד נחשב המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, עליו המליץ מנדלבליט במפורש כממלא-מקום הפרקליט לאחר פרישתו של ניצן.
סער אומר כי קיבל את החלטתו לאחר פגישות עם איסמן, בהן הציג הלה "את תוכניותיו ואת תפיסתו לגבי התפקיד, תפיסת עולמו המקצועית, לרבות השינויים שבכוונתו להוביל בעבודת הפרקליטות". סער התייעץ עם מספר אישים בתחום המשפט, ובהם מנדלבליט, וגם עדכן את איסמן בנוגע לאפשרות שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפוצל והשלכותיה האפשריות של החלטה כזו.
איסמן, בן 53, התמחה בפרקליטות מחוז חיפה ועובד בה מאז 1994. בשנים 2015-2010 היה פרקליט המחוז, בשנים 2017-2015 היה המשנה בפועל לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, ובשנים 2017-2016 - גם המשנה בפועל לעניינים פליליים. ביולי 2017 הוא חזר לבקשתו לשמש כפרקליט מחוז חיפה. הוא מרצה בפקולטות למשפטים באוניברסיטת חיפה ובקריה האקדמית אונו, וחבר בוועדה למניעת הרשעות שווא ובוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות. יצוין, כי סגן יו"ר הוועדה למניעת הרשעות שווא ואחד הפעילים המרכזיים בתחום הוא פרופ' אורן גזל-אייל - החבר גם בוועדה לאיתור פרקליט המדינה.
ברשימת הממליצים שמסר איסמן לוועדה מופיעים שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון (שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה); שופטי העליון בדימוס
עדנה ארבל ו
יורם דנציגר; היועץ המשפטי לשעבר,
יהודה וינשטיין; פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן; המשנים ליועץ המשפטי
רז נזרי ו
עמית מררי; עו"ד
תמי אולמן, יו"ר מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין וסניגורית פלילית; רפי סיטון, היועץ המשפטי של השב"כ; זוהר דביר, לשעבר סמפכ"ל המשטרה; ו
אילן שיף, לשעבר הפצ"ר וסגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה.
איסמן נושא עימו התראה שספג בשנת 2018 ממנכ"ל משרד המשפטים דאז,
אמי פלמור, בשל אמירות בלתי הולמות לעובדות ששירתו לצידו. פלמור קבעה אז, כי מדובר "בהתבטאויות וולגריות ולא ראויות שנאמרו על-ידי מנהל לעובדות בדרג נמוך יותר. שתי האמירות לא הופנו סתם כך לחלל החדר, אלא כוונו באופו אישי לעובדות, בצורת שאלה אינטימית ורגישה שאף אילצה את העובדות להשיב להן". פלמור הדגישה, כי מדובר בהתנהגות שאין לקבל במקום עבודה בכלל ובמשרד ממשלתי בפרט, בוודאי על-רקע מעמדו של איסמן.
הוועדה התייחסה לאירוע זה בהחלטתה וציינה, כי מדובר בשני אירועים מלפני שש שנים ו-12 שנים, אשר אינם מאפיינים את עבודתו והתנהלותו של איסמן, שגם הביע צער עמוק עליהם. לדעת הוועדה, "שתי אמירות אלו, שכאמור נאמרו לפני שנים רבות, אינן עולות כדי פגם ערכי-נורמטיבי המונע ממנו לכהן כפרקליט המדינה".
לדברי הוועדה, הופעתו של איסמן בפניה הייתה מרשימה והוא "הציג משנה סדורה ומפורטת להתמודדות עם האתגרים הניצבים היום בפני מערכת אכיפת החוק, הן במישור המקצועי והן במישור הניהולי". הוועדה גם התרשמה, כי ביכולתו "להוביל מהלכים ארגוניים משמעותיים שתכליתם חיזוק אמון הציבור בפרקליטות המדינה ובמערכת אכיפת החוק בכללותה. הוא הציג חזון של שקיפות ציבורית ופתיחות לביקורת". איסמן הוכיח לאורך שנותיו "יכולת משפטית גבוהה ביותר וכישורים משפטיים יוצאי דופן, יכולת ניהול מעולה, יושרה ואמינות, יכולת עמידה בלחצים, והפגין עמוד שדרה מקצועי וערכי אל מול אתגרים כבדי מ
שקל".
