מרים נאור בראש ועדת מירון

הנשיאה הקודמת של בית המשפט העליון, מרים נאור, תעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון. חברי הוועדה יהיו הרב מרדכי קרליץ, לשעבר ראש עיריית בני ברק; ואלוף (מיל') שלמה ינאי, שהיה אלוף פיקוד הדרום וראש אגף התכנון במטכ"ל. כך הודיעה (יום א', 27.6.21) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, שבוע לאחר שהממשלה החליטה על הקמת הוועדה. באסון שהתרחש בל"ג בעומר נהרגו 45 חרדים, כאשר הצפיפות הקשה ביציאה ממתחם ההדלקה בקבר ר' שמעון בר יוחאי הובילה למפולת אנושית בה נקברו חיים ונמחצו עשרות בני אדם. הממשלה וחיות לא קבעו את המועד בו על הוועדה למסור את מסקנותיה והמלצותיה, אם כי באופן בלתי רשמי השאיפה היא שניתן יהיה ליישם אותם כבר בל"ג בעומר הבא - בעוד עשרה חודשים. חיות אמרה: "הנשיאה בדימוס נאור היא עתירת ניסיון וידע שיפוטי. היא כיהנה לאורך שנים בכל ערכאות השיפוט ודנה בתיקים מן המורכבים ביותר שידעה המדינה. הרב קרליץ כיהן בעבר כראש עיריית בני ברק ולוֹ ידע רב וניסיון מעשי בתחומי התכנון והבנייה. הוא שימש בעבר כחבר ועדת טל לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות לצה"ל, ולוֹ בקיאות רבה בהוויה הדתית הנוגעת להילולת רשב"י. האלוף ינאי שימש כאלוף פיקוד הדרום וכראש אגף התכנון במטכ"ל, והוא עתיר ידע וניסיון בתחומי הלוגיסטיקה והתכנון". על-פי החלטת הממשלה, "הוועדה תחקור את השתלשלות האירוע ותקבע ממצאים ומסקנות בכל הנוגע למכלול ההיבטים של האירוע ובכלל זה תתייחס גם לעניינים הבאים: מעגלי קבלת ההחלטות שהובילו לאישור האירוע וקביעת המתווה שאושר ותנאיו, מכלול השאלות המקצועיות והמשפטיות הנוגעות לבטיחות אירועים המוניים ובתוכם גם אירועי פולחן דתיים והמקומות המשמשים את הציבור לעריכתם, לרבות ובמיוחד מקומות המשמשים לקיום אירועים רבי משתתפים". דהיינו: הוועדה תבחן נקודתית מי אישר את האירוע ההמוני במירון ומה היו הכשלים שהובילו לאסון, וגם תמליץ רוחבית כיצד לטפל בעתיד באירועים דתיים המוניים, המוחרגים כיום מהוראות המשטרה בנוגע לאירועים בי משתתפים. עוד נקבע, כי הוועדה תתאם את פעילותה עם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לנוכח העובדה שהמשטרה מקיימת חקירה פלילית של האירוע, ושהמחלקה לחקירות שוטרים בוחנת את התנהלות המשטרה. תקציב הוועדה יהיה 6 מיליון שקל והיא תקבל חמישה תקני כוח אדם לצוות הדרוש לה.

אלו הם חברי הוועדה

נאור עבדה בפרקליטות המדינה בשנים 1980-1972, בשנים 1989-1980 כיהנה בבית משפט השלום בירושלים, ובשנים 2001-1989 - בבית המשפט המחוזי בעיר, בו הייתה חברה בהרכב שהרשיע את אריה דרעי והייתה השופטת במשפט הבנקאים. נאור כיהנה במינוי זמני בעליון במשך שנתיים, עד למינוי הקבע בשנת 2003; היא הייתה נשיאת בית המשפט בשנים 2017-2015. נאור זוכה להערכה רבה על הבנתה המעמיקה ויכולותיה המשפטיות, כמו גם על יעילותה והקפדתה על עמידה בזמנים ושמירת הנהלים. מאז פרישתה היא כמעט ולא נטלה על עצמה תפקידים ציבוריים ואף לא עסקה בצורה פרטית בתפקידים מעין-שיפוטיים, וזהו המינוי המשמעותי הראשון שלה בארבע השנים שחלפו. קרליץ הוא בנו של הרב נסים קרליץ, מחשובי הפוסקים החרדיים בדור האחרון, ועמד בראש כולל ללימודי "חושן משפט" - החלק האזרחי של המשפט העברי. בשנים 2003-1998 עמד בראש עיריית בני ברק, כמועמד מוסכם על כל המפלגות החרדיות, ובמקביל היה חבר בוועדת טל להסדרת גיוס החרדים. לאחר פרישתו מהעירייה פנה לעסקי נדל"ן, ובמקביל המשיך לעסוק בענייני הציבור החרדי בבני ברק. ינאי קיבל את עיטור המופת במלחמת יום הכיפורים, עבר מסלול פיקודי בחיל השריון, הוא בעל תואר שני מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ומילא תפקידי אלוף בשנים 2002-1996. בשנים 2006-2003 היה ינאי מנכ"ל חברת מכתשים אגן (כיום - חברת אדמה), ובשנים 2012-2007 היה מנכ"ל חברת טבע. לאחר מכן היה ינאי יו"ר התרופות האמריקנית קמברקס ויו"ר חברת הביוטכנולוגיה פרוטליקס; הוא גם יו"ר עמותת עלם המסייעת לנוער במצוקה. ינאי הוא גיסו של אלוף (מיל') יעקב עמידרור, חובש כיפה ואיש ימין.

דרכי עבודה של הוועדה

על-פי החוק, ועדת החקירה קובעת בעצמה את סדרי דיוניה והיא אינה כפופה לדיני הראיות הרגילים; דיוניה מתקיימים בפומבי, למעט משיקולים של ביטחון המדינה או הגנה על שלומו של אדם. היא יכולה לזמן כל אדם לעדות ולדרוש הצגת כל מסמך ואף לכפות זאת; יו"ר הוועדה יכול להטיל קנס על מי שאינו ממלא חובה זו, ובהפרה שנייה - העונש המירבי הוא שנתיים מאסר. הוועדה יכולה להוציא צו חיפוש לשם תפיסת ראיות ולמנות עובדים שיאספו חומר עבורה. אם הוועדה סבורה שאדם כלשהו עלול להיפגע מממצאיה, עליה להודיע לו על כך, לאפשר לו לעיין בחומר הראיות. הוא רשאי להתייצב בפני הוועדה, לחקור עדים (כולל כאלו שכבר נחקרו) ולהגיש ראיות. הוועדה מגישה בתוך עבודתה דוח ובו ממצאיה ומסקנותיה. לדוח אין תוקף מחייב מבחינה משפטית, אך מבחינה ציבורית יש לו משמעות רבה וכמעט תמיד ההמלצות - ובמיוחד הפרסונליות שבהן - מאומצות במלואן או ברובן הגדול. זוהי ועדת החקירה הממלכתית ה-19 שהוקמה בישראל. הראשונה הייתה ועדת זוסמן, בשנת 1969, לחקירה ההצתה במסגד אל-אקצה, והאחרונה - ועדת מצא ב-2009 לבדיקת הטיפול במפוני גוש-קטיף. ועדות החקירה הבולטות: ועדת אגרנט למחדל במלחמת יום הכיפורים, ועדת כַּהן לטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה, ועדת בייסקי לוויסות מניות הבנקים, ועדת לנדוי לשיטות החקירה של השב"כ, ועדת שמגר לטבח במערת המכפלה, ועדת שמגר לרצח יצחק רבין, ועדת אור לאירועי אוקטובר 2000, ועדת זיילר לאסון ורסאי.