שופט בית משפט השלום בירושלים, אלעד לנג, צריך היה להימנע מן המילה "מחמיאים" בהחלטתו שלא להאריך את מעצרו של ערבי שהואשם בצילום שוטרות. כך אומר (יום ג', 29.5.21) נציב התלונות על שופטים, אורי שהם. בשל התנצלותו של לנג והסברו שדבריו הוצאו מהקשרם, מסתפק שהם בהערה זו.
לנג דחה בתחילת החודש את הבקשה להאריך את מעצרו של אדם שהעלה לרשת סרטונים רבים של שוטרים ובעיקר שוטרות, כאשר ברקע מלל מיני. לאחר שהוצג לו תרגום של המלל, כתב לנג: "איני סבור כי יש מקום לשנות מהחלטתי משהפרסומים אינם פוגעניים, אלא דווקא מחמיאים לשוטרת". הדברים עוררו סערה, ומפקד משמר הגבול, ניצב אריה כהן, הגיב עליהם בהתקפה פומבית חריפה באיגרת ששלח לאנשיו.
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אבי רובין, אשר קיבל את ערעור המדינה, התייחס גם הוא לדבריו של לנג: "אינני יכול לקבל את קביעת בית משפט קמא לפיה הסרטונים לא רק שלא פוגעים לכאורה בשוטרות אלא הם מחמיאים להן. סרטונים שיש בהם לכאורה החפצה של גוף האישה אינם יכולים להיחשב כמחמאה, ולפיכך סבורני שלקביעת בית משפט קמא אין יסוד".
בתגובה לתלונתם של ארגון בצלמו ועו"ד אייל פלטק, כתב לנג לשהם: "כוונתי בהחלטה הייתה שונה בתכלית מזו שהתפרשה על-ידי הקוראים ומשלא הייתה בה כל כוונה לתמוך במעשים שיוחסו למר בדר, קל וחומר, לפגוע ברגשות הציבור או נשים בפרט". לדבריו, צילום ברשות הרבים מהווה פגיעה בפרטיות כאשר מטרתו לבזות או להשפיל את מושא הצילום - ולא זה היה המצב בסרטונים שהוצגו לו. המילה "מחמיאים" כוונה למלל שנלווה לסרטונים, "במטרה להבהיר ולהדגיש כי בניגוד למצופה, התרגום לא כלל ביטויים פוגעניים וקשים כגון גידופים וקללות.
"כלומר, לנוכח הפער הגדול בין הציפייה שלי לקרוא תרגום הכולל ביטויים פוגעניים מאוד שיבססו את דרישת המשטרה לשנות את החלטתי הראשונה לבין התרגום שהוצג לי בפועל, נקטתי בטעות במונח קיצוני מדי ('מחמיא') שנועד לבטא את תחושתי כי התרגום 'רחוק' מלהיות פוגעני". לנג הדגיש: "ברור לי כי ניסוח זה היה מרחיק לכת ושגוי לחלוטין וכי היה עלי להתנסח ביתר זהירות ולהבהיר את כוונתי". הוא הביע את הערכתו הרבה לעבודת המשטרה וסיים: "אני שב ומביע את התנצלותי על הטעות שנפלה תחת ידי בהחלטתי ובמיוחד על הניסוח השגוי בו השתמשתי, אשר לא שיקף כלל ועיקר את כוונתי או את תפיסת עולמי".
שהם אומר: "נוכח מהות ההחלטה ולפי הקשרם של הדברים, המילה 'מחמיאים' מהווה תוספת מיותרת בהחלטה, וניתן היה להסתפק במסקנה לפיה הפרסומים אינם פוגעניים, שהרי השופט לא שינה מההחלטה הראשונה שניתנה על ידו. התוספת 'מחמיאים' גם חורגת מהשאלה שבה נדרש השופט להכריע באותו השלב - אם קיים חשד סביר לביצוע עבירה, אם לאו. יש לומר את המובן מאליו, כי על שופט ליתן החלטה עניינית, ולא לשרבב לתוכה אמירה אשר לפי פשוטו של מקרא, יש בה משום הבעת עמדה סובייקטיבית שלו.
"התבטאות זו ממחישה עד כמה על שופט להיזהר בדבריו, ולהימנע משימוש במילים מיותרות, אשר עלולות לפגוע ברגשותיו של ציבור מסוים, באופן שיקשה לאחר מכן להסביר בצורה משכנעת למה הייתה כוונתן או לנסות ולצמצם את הנזק שהן גרמו. לאחר שהבאתי בחשבון את דברי החרטה וההתנצלות שהביע השופט, ואת הביקורת שערכאת הערעור מתחה על התבטאותו, מצאתי כי בהערה האמורה מוצה בירור התלונה".
