השטפונות הקשים בנהריה, בה נחל הגעתון עולה על גדותיו כמעט מדי חורף, לא הובילו את העירייה לנקוט בפעולות הדרושות למניעתם. כך עולה (יום ד', 30.6.21) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על השלטון המקומי. בין היתר הוא מצא, כי טרם הושלם תכנון תוכנית ההגנה של העיר מפני שטפונות.
נהריה בולטת לרעה בין ארבע הרשויות שבדק משרד המבקר, לצידן של אשקלון, כפר סבא וג'יסר א-זרקא. אשקלון, נהריה וג'יסר א-זרקא לא תחזקו בקביעות את מערכות הניקוז שבתחומן ולא הכינו תוכנית עבודה לתחזוקה סדירה ושיטתית שתשמור על תקינות המערכת. נהריה וג'יסר א-זרקא לא מיפו את מערכות הניקוז שלהן ולא הכינו תוכניות אב לניקוז; אשקלון וכפר סבא הכינו תוכנית אב לניקוז אך ביצעו אותה באופן חלקי בלבד. תשתיות הניקוז של כל הארבע אינן נותנות מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של כמויות הגשם והספיקות הצפויות.
בקביעת תחשיבי היטל התיעול, משרד הפנים לא הביא בחשבון באופן ישיר את מידת הסיכון של הרשות המקומית להצפות. ג'יסר א-זרקא לא גבתה את היטלי התיעול בהתאם לחוק העזר שחוקקה; עיריית נהריה השתמשה בשנת 2016 בחלק מכספי היטל התיעול לפרויקטים בתחומים אחרים. אשקלון ונהריה אישרו בנייה שלא בהתאם להוראות התמ"א ולחוות הדעת של רשויות הניקוז הרלוונטיות, בלי שניתנו בה פתרונות ניקוז הולמים. כך לדוגמה באשקלון - בתכנון שכונת עיר היין המתוכננת ל-40,000 תושבים; ובנהריה - העירייה לא הסירה חסמים להולכי רגל מעל נחל הגעתון למרות בקשות רשות הניקוז לעשות זאת.
עיריות אשקלון ונהריה לא ניהלו יומן אירועים לתיעוד אירועי חורף 2020; עיריית אשקלון לא תיעדה את פעילותו של מרכז ההפעלה שלה; מרכז ההפעלה של עיריית נהריה לא היה ערוך להתמודד עם אירוע השיטפון בינואר 2020, ובמהלך האירוע נציגי העירייה שהיו בו העתיקו את פעילותם לבניין המשטרה; המוקד העירוני בנהריה לא פעל במשך כמה שעות, והפניות אליו לא תועדו בזמן אמת ולא טופלו.
ברמה הכלל-ארצית, מציין אנגלמן, אין בתשתית הנורמטיבית הקיימת הסמכה של גוף לאכוף על הרשויות המקומיות לבצע הנחיות בנוגע לאירועי חירום אזרחיים. מוכנותה של כל רשות לאירועים אלה תלויה ברצונה וביכולתה לקיים את ההנחיות שניתנו לה. כמו-כן, לא הוגדרה חלוקת האחריות בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות בנוגע לתשתיות הניקוז הממוקמות בתחום העירוני.
