|
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51). לאחר שנדחו כל ההסתייגויות, בקריאה שלישית תמכו בהצעה 60 חברי כנסת לעומת 57 שהתנגדו.
החוק מתקן את ההסדר הנוגע לחקיקת התקציב בנסיבות המיוחדות המנויות - כשהיו בחירות לכנסת, התפזרות הכנסת או הבעת אמון בממשלה חדשה, לפני שאושר תקציב מדינה. במצבים אלה תוארך התקופה לאישור חוק התקציב לשלושה חודשים מתחילת שנת התקציב או עד תום 145 ימים ממועד כינון הממשלה, לפי המאוחר, כאשר ניתנים לממשלה 85 ימים להניח את הצעת החוק, ולכנסת ניתנים 60 ימים לאישור החוק. אם הניחה הממשלה ביוזמתה את חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-85 מיום כינונה, לא ייגרעו הימים מהזמן שניתן לכנסת לדון בהצעת התקציב.
כמו-כן תוקן חוק-יסוד: משק המדינה כך שהממשלה תניח את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת במועד שקבעה ועדת הכספים, אך לא יאוחר מ-60 ימים לפני היום הקובע (שהוא כאמור, 145 ימים ממועד כינון הממשלה). במניין כל התקופות האלו לא יימנו מועדי ישראל וערביהם.
יוגדלו מכסות הרשאים להפסיק חברותם בכנסת לפי "החוק הנורווגי" כך שבסיעה שבה ישנם ארבעה עד שישה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם שלושה חברי כנסת, בסיעה שבה ישנם שבעה עד תשעה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם ארבעה חברי כנסת, ובסיעה שבה עשרה חברי כנסת ומעלה יוכלו להפסיק חברותם חמישה חברי כנסת.
ח"כ דוד אמסלם: "התיקון כאן הוא לא בגלל הגדלת השרים בממשלה והגדלת החוק הנורבגי. זה חוק שצריך לקרוא לו: 'חוק מיכל שיר'. ל גדעון סער, עם המפלגה הגדולה של ששת המנדטים, הוא קיבל ארבעה שרים וכמובן שני נורבגים. אז היא במקום התשיעי. הוא טעה בחישוב, הוא חשב שהוא יקבל 30 מנדטים, שכנע אותה שהמקום התשיעי זה אמצע הכרכרה, אבל היא לא נכנסה. אז לכן מתקנים חוק-יסוד במדינת ישראל". ח"כ יולי אדלשטיין הזהיר מפני אפקט בומרנג.
|
