זן הדלתא ("ההודי") של נגיף הקורונה יכול לעקוף חלק מן הנוגדנים הנוצרים בגוף בצורה טבעית או אחרי מנה אחת של חיסון, אך קבלת שתי המנות של חיסוני פייזר או אסטרה-זנקה מעניקה הגנה של 95% מפניו. כך קובע מחקר שערכו מדענים צרפתים ומתפרסם (יום ה', 8.7.21) בכתב העת היוקרתי Nature.
ממצאים דומים עולים ממחקר שערכו מדענים בארה"ב ואשר התפרסם שלשום ב-New England Journal of Medicine, אחד מכתבי העת החשובים ביותר בעולם בתחום הרפואה. ד"ר אנתוני פאוצ'י, מנהל המכון למחלות מדבקות ומומחה הקורונה המוביל של הממשל בארה"ב, סיכם אתמול את הדברים בתדרוך בבית הלבן: "בבקשה, תתחסנו. זה יגן עליכם מפני התפשטות זן הדלתא".
פייזר הודיעה הלילה, כי תבקש מן הממשל האמריקני אישור חירום להעניק מנה שלישית של החיסון בטווח של 12-6 חודשים מן המנה השנייה; האישור שקיבלה החברה אשתקד התייחס למתן שתי מנות. לדבריה, מנת דחף של החיסון מגדילה פי חמישה עד פי עשרה את מספר הנוגדנים בגוף. ההערכה היא, שהחיסון של מודרנה יעניק הגנה דומה אחרי מנה שלישית. פייזר גם מתכננת להתחיל בקרוב ניסוי קליני בחיסון משופר שמטרתו לתקוף במישרין את זן הדלתא.
החוקרים בצרפת נטלו דגימות יותר מ-100 בני אדם, רובם מחלימים או בלתי מחוסנים, לצד מי שקיבלו מנה אחת או שתיים של חיסון פייזר. הם מצאו, כי הנוגדנים הטבעיים נלחמים פחות טוב בזן הדלתא, במיוחד שנה לאחר ההידבקות. אולם, ל-95% מבין מקבלי שתי מנות החיסון היו נוגדנים ברמה מספקת כדי להדוף זן זה. אוליבר שוורץ, ראש מחלקת החיסונים במכון פסטר ומי שהוביל את המחקר, אומר שאלו בשורות טובות. הוא ציין, כי יש צורך במחקרים עתידיים כדי לקבוע כמה זמן יכולים הנוגדנים שלאחר החיסון להיאבק בהצלחה בזן הדלתא.
המחקר שפורסם ב-New England Journal of Medicine התבסס גם הוא על בדיקות מעבדה ובחן שני זני-משנה של זן הדלתא. בהשוואה לנגיף הקורונה המקורי, אחד מזני-המשנה היה עמיד פי 6.8 לנוגדנים בקרב מתחסנים ומחלימים. זן-המשנה השני והנפוץ יותר היה עמיד פי 2.9. אולם, גם כאן הגיעו החוקרים למסקנה, כי מי שמקבל את שתי מנות החיסון נהנה מהגנה מפני שני זני-המשנה.
נתונים מרחבי העולם מצביעים הן על התפשטותו המהירה של זן הדלתא והן על ההגנה שמעניקים החיסונים הקיימים, בתנאי שהם ניתנים בצורה מלאה. 51.7% מן החולים החדשים בארה"ב, נכון לתחילת השבוע, נדבקו בזן הדלתא - פי חמישה מאשר ארבעה שבועות לפני כן. אבל 99.5% ממקרי המוות בארה"ב בחודשים האחרונים היו של מי שלא התחסנו. מדענים מדגישים, כי לא הופתעו מהופעת הזנים השונים של הקורונה ובראשם הדלתא, שכן זוהי ההתפתחות הרגילה של נגיפים.
מאמר רב-חשיבות שפורסם לפני מספר חודשים בניו-יורק טיימס הסביר, כי מטרתם המקורית של חיסוני הקורונה לא הייתה למנוע תחלואה כלל, אלא למנוע תחלואה קשה. בניגוד לחיסונים בפני מחלות קטלניות, שמטרתם למנוע הידבקות בהן, חיסוני הקורונה נועדו להפוך אותה לסוג של שפעת עונתית, איתה העולם מתמודד בהצלחה מזה שנים. העובדה שהחיסונים מונעים הידבקות, היא הצלחה מסחררת שלהם הנמצאת מעל ומעבר לציפיות ולמטרות המוקדמות. לכן, אפילו אם החיסונים רק מונעים תחלואה קשה ואשפוז בשל זן הדלתא - וזהו המצב, כולל בישראל - מדובר בהצלחה מלאה שלהם.
