בתום דיון מרתוני, ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את "חוק יציבות ממשלת החילופים" - חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10) לקריאות שנייה ושלישית, בנוסח המעודכן שהציג יו"ר הוועדה ח"כ
גלעד קריב. חברי האופוזיציה בוועדה החרימו את ההצבעה במחאה על הרכב הוועדות שאושר במליאה והדיון התקצר לאחר שהוסכם עימם כי הוועדה תצביע בבת-אחת על כ-1,300 ההסתייגויות שהוגשו.
היו"ר ח"כ קריב: "למרות המתיחות המאפיינת ימים אלו ביחסי קואליציה ואופוזיציה, גם בחוק הדיינים וגם בחו"י הממשלה, הוכחנו שוב את חשיבות הבעת העמדה בשם הכנסת על תהליכי החקיקה ונקפיד מאוד שהדיונים כאן ככל הניתן יהיו ענייניים לגופם של דברים ונשמור, קואליציה ואופוזיציה כאחד, על הדברים החשובים לוועדה"
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הודיע, לאחר התייעצות סיעתית שקיימו חברי האופוזיציה, כי "נוצר רוב מלאכותי שאינו משקף את הרוב בכנסת כולל בוועדת החוקה והכספים שיש בהן רוב של שניים, ומאחר שהשעשוע פה הוא הצגה מוחלטת כי ההצבעות מכורות, הרוב שהשגתם לעצמכם לא חוקי ולא מכבד את הכנסת. לכן אנחנו לא מוכנים להשתתף באירוע הזה כל עוד הקואליציה לא תסיר את המחדל החמור שבו הוקמו הוועדות. לא נוותר על זכות הדיבור במליאה, למרות שגם בה יכול להיות ונגיע למסקנות אחרות ונפעל אחרת. ברור מאוד שהדברים שנאמרים הם ממילא לפרוטוקול, הרי לא באמת מתקיים פה דיון, והרוב שנקבע פה מראש באופן לא חוקי הוא די אוטומטי. ההצבעות חסרות משמעות לאור הרכב הוועדות".
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב השיב: "הוועדה הזו פועלת כבר שבועיים באינטנסיביות רבה, והטענה הזו נשמעת לראשונה לגבי הוועדה הזו. נציגי האופוזיציה פעלו כאן במהלך התקופה כדי להשפיע על נוסחי החוק. לאופוזיציה עומדת כמובן זכות המחאה, ואנחנו נמשיך לעשות כל מאמץ שבהינתן מחלוקות פוליטיות בוועדה הזו, לאופוזיציה - ללא קשר לגודלה - תהיה השפעה על החקיקה. כך פעלנו עד כה".
לאחר ההצבעות אמר היו"ר קריב: "למרות המתיחות המאפיינת ימים אלו ביחסי קואליציה ואופוזיציה, גם בחוק הדיינים וגם בחוק יסוד הממשלה הוכחנו שוב את חשיבות הבעת העמדה בשם הכנסת על תהליכי החקיקה, ונקפיד מאוד שהדיונים כאן ככל הניתן יהיו ענייניים לגופם של דברים ונשמור, קואליציה ואופוזיציה כאחד, על הדברים החשובים לוועדה".
עוד אמר: "בקרב משרדי הממשלה ושרי הממשלה שעומדים מאחורי הצעות החוק מצאנו אוזן קשבת ונפש חפצה לפעול, כדי להביא מוצר נכון ומדויק יותר מבחינה חוקתית כשהגענו אליהם עם בקשות והצעות לשינוי מתוך עמדה פוליטית ומשפטית".
לפי הצעת החוק בנוסחה המעודכן: מנגנון ההצבעה הפריטטי החל בממשלת חילופים במליאת הממשלה יחול גם על ועדות השרים. עוד נקבע כי יתווספו להסדר ממשלת החילופים מנגנונים המגבירים את יציבותה, הקובעים כי אם התקבל חוק להתפזרות הכנסת בחלקה הראשון של כהונת הממשלה, ולפחות שני ח"כים שמזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה המכהן במועד השבעת הממשלה תמכו בחוק בקריאה השלישית, או אם הכנסת התפזרה בשל אי-קבלת חוק התקציב-ראש הממשלה החליפי ייכנס לתפקיד ראש הממשלה, וראש הממשלה יעבור לכהן כראש הממשלה החליפי. כמו-כן, נקבע הסדר החל בכל ממשלה, ולפיו ראש הממשלה יהיה רשאי למנות במשרד שהוא ממונה עליו שני סגני שרים במקום סגן שר אחד כפי שנקבע כיום.
יצוין כי הממשלה נענתה לדרישת יו"ר הוועדה, כך שהוסר הסעיף האוסר על רה"מ ורה"מ החליפי לכהן כשרים בממשלה חדשה בכל מקרה בו הפסיקה לכהן ממשלת החילופים.
היו"ר ח"כ קריב הסביר בפתח הדיון כי "המשמעות על ויתור על הסעיף היא שנשארים עם ההסדר הקיים הקובע שרה"מ ורה"מ החליפי לא יכולים להיות מועמדים בהצעות אי-אמון קונסטרוקטיביות ולא יוכלו לעמוד בראשות ממשלה אחרת. ההסדר נדון לעומקו בפסק הדין של בית המשפט העליון ובעניין הזה נפסק פה אחד שאין בעיה חוקתית עם הסעיף כפי שהוא כיום והממשלה נסוגה מהכוונה להרחיב את ההוראה המצמצמת הזו גם במובן שהאיסור לא מתרחש רק באי-אמון קונסטרוקטיבי וגם מהכוונה לאסור עליהם לכהן כשרים ממשלה כזו".
רוטמן: "אנחנו שוב בסיטואציה שבמקום ודאות, פסק הדין של העליון מייצר עמימות. פסה"ד הראשונים שפסלו חקיקה ניסו לייצר ודאות לכנסת וכאן נותרת השאלה מתי בפעם הבאה בית המשפט יתערב או לא, ואם האמירה היא שהפעם לא חציתם קו ואולי בפעם הבאה, אז הכנסת יכולה או לא יכולה לשנות כללים תוך כדי משפט?"
בהתייחסו לחוק אמר: "דווקא לאור המגבלות המוטלות ע"י הממשלה היוצאת, על ממשלת מעבר, ההחלפה הזו תפגע עוד יותר בישראל בתקופה של הליכה לבחירות, כי שר או רה"מ שהוא הגורם שמתחלף, יש נטייה לאשר לו להמשיך פעולות החל בהן קודם ויוצרים פה ממשלת מעבר אפילו יותר משותקת מהיום. בכל הנוגע לעניין התקציב והחיבור בין הצבעה להצבעה זה מדרון חלקלק שאי אפשר להסכים לו. אפשר כל הצבעה פה בכנסת על ועדות או משהו אחר לחבר לעניין. חוק ממשלת החילופים נחקק לפני השבעת הממשלה וזה קריטי כי מה שאנחנו עושים פה עכשיו הוא פגיעה באמון שהממשלה קיבלה כי הצבענו בהשבעתה על מועד חילופים X ועכשיו מוסיפים מועדי חילופים חדשים שלא היו קיימים בעת מתן האמון בממשלה. לכן על הממשלה יש לקבל אמון מחדש בהגדרה".
עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים השיב לדבריו: "נכון שמועד החילופים נזכר במסגרת הצגת הממשלה החדשה בקבלת האמון מצד הכנסת, אבל האמון הוא לממשלה מסוימת. לומר שמועד החילופים אם משתנה שומט את הקרקע באמון שנתנו חברי הכנסת באותו מועד זה קשה. השינוי כאן לא נעשה על-ידי הממשלה. הממשלה יכולה לשנות את זהות השרים ואכן נקבע לזה הסדר מיוחד".
ח"כ
איתמר בן-גביר (הציונות הדתית): "איש לא הצליח להסביר למה נדרש מינויים של שני סגני שרים במשרד רה"מ. יש כאן פגיעה בכנסת כי סגן השר לא יתפטר בנורבגי וזה אומר פחות ח"כ נוסף לעבודה הפרלמנטרית בוועדות. זה פוגע גם בעיקרון שרה"מ הוא ראשון בין שווים. למה צריך את הדבר הזה חוץ מחלוקת ג'ובים וכספי ציבור? נתנגד לכך והייתי מצפה מכל אלו שרק לפני מספר שבועות זעקו על הבזבוז להצטרף להתנגדות. זה פייק סגן שר".
ח"כ
שלמה קרעי (הליכוד) ביקש לטעון טענת נושא חדש על מחיקת הסעיף שנעשתה וביקש להוסיף הסתייגות לפיה בכל מצב בו הממשלה ביקשה את אמון הכנסת ולא קיבלה, יתבצעו החילופים.
היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון בטרם ההצבעות: "טוב תעשה הכנסת, אם דווקא לא על-רקע של הסיטואציה של הקמת ממשלה, תשאל עצמה אם ההסדר הזה שניסינו אותו לא פעם אחת אלא פעמיים, שכרו יוצא בהפסדו או להפך, אבל כל עוד ההסדר המשטרי הזה קיים יש לו בריח התיכון והוא נושא החילופים, לא מכוח הסכם ג'נטלמני בין
יצחק שמיר ו
שמעון פרס, אלא כעיקרון חוקתי מחייב. מכיוון שזהו בריח התיכון, טוב לחזק אותו, שכל מי שנכנס אליו יידע מה משמעותו ומי שלא מתכוון ברצינות לחילופים לא יחפש כל מיני פרצות. אני מאוד מברך על הבהרת העיקרון המרכזי ואני שמח שזו פעולה כירורגית ועל הסרת הסעיף המצמצם יתר על המידה את מרווח הפעולה של הכנסת".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), תמך ברביזיה על החוק ואמר: "אנחנו מתנגדים להצ"ח בהמשך לעמדתנו העקבית נגד החוק בכנסת הקודמת, לפיה הסכמים פוליטיים נבנים על אמון. כך היה צריך לעשות במקום לשנות כל פעם חוק יסוד באופן תכוף ולצרכים פוליטיים"
6 ח"כים תמכו בחוק: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה) והח"כים ענבר בזק, סימון דודסון (יש עתיד),
בני בגין (תקווה חדשה),
רות וסרמן לנדה (כחול לבן), גבי לסקי (מרצ). חברי האופוזיציה בוועדה ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה) וח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) נכחו בדיון אך כאמור לא השתתפו בהצבעה במחאה על הרכב ועדות הכנסת שאושר במליאה.
לאישור הצעת החוק במליאה נדרש רוב של 61 ח"כים.
