תוכנה ישראלית שימשה לנסיונות פריצה ולפריצות שעלו יפה לטלפונים של עשרות עיתונאים, פעילי זכויות אדם, מנהלים במגזר העסקי ושני נשים שהיו מקורבות לעיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י שנרצח בידי שירותי הביטחון של הממלכה. כך מגלה תחקיר המתפרסם (יום א', 18.7.21) בוושינגטון פוסט וב-15 כלי תקשורת נוספים ברחבי העולם, ובהם גארדיאן הבריטי, לה-מונד הצרפתי, די-ולט הגרמני והארץ הישראלי.
מדובר בתוכנת פגסוס אותה פיתחה קבוצת הסייבר הישראלית NSO. הקבוצה הוקמה בידי עמרי לביא, שלו חוליו וניב כרמי וכיום היא נמצאת בשליטת קרן ההון פרנסיסקו פרטנרס. התחקיר מבוסס על מסמכים שהגיעו לידי המלכ"ר העיתונאי הצרפתי Forbidden Stories וארגון זכויות האדם אמנסטי, והכוללים למעלה מ-50,000 מספרי טלפון שהמעקב אחריהם בוצע באמצעות פגסוס. 37 המספרים הבולטים ביותר משתייכים לתושבי מדינות הידועות במעקב אחרי אזרחיהן ושגם היו לקוחות של NSO.
לדברי הפוסט, מן הרשימה לא ניתן ללמוד מי הכניס לתוכה את המספרים ומדוע, ולא ברור כמה מן המספרים אכן היו נתונים למעקב. אולם, ניתוח פורנזי של 37 המספרים, אותו ביצעה המחלקה הטכנית של אמנסטי, הראה קשר ישיר בין חותמות הזמן של המספרים לבין נסיונות לעקוב אחריהם, לעיתים בפער של שניות בודדות. הרשימה אינה כוללת את שמות המנויים, אך הבדיקה הצליחה לזהות 1,000 מהם ב-50 מדינות בארבע יבשות. מדובר בין היתר בכמה בני משפחות מלוכה במדינות ערב, לפחות 85 מנהלים במגזר העסקי, 85 פעילי זכויות אדם, 189 עיתונאים ולמעלה מ-600 פוליטיקאים ופקידי ממשל - כולל ראשי מדינות, ראשי ממשלות, שרים, דיפלומטים ואנשי צבא וביטחון.
NSO אומרת כי היא מעניקה רשיונות לשימוש בתוכנת פגסוס רק לצורך מערב אחרי מחבלים ועבריינים מרכזיים. הפוסט אומר כי התחקיר מעלה ספקות בדבר נכונות טענותיה של החברה, לפיהן היא עוקבת אחרי השימוש בתוכנה כדי למנוע פגיעה בזכויות אדם. לדברי החברה, התחקיר חסר יסוד ופגום, והתוכנה שלה הצילה את חייהם של רבים.
