״מה אם תהיה שריפה?״, ״מה אם אהיה חולה?״, ״מה אם ההורים שלי יתגרשו?״... לכל הילדים יש דאגות כאלה ואחרות. אבל כשהדאגה הופכת למטרד המקשה על הילד לישון או לתפקד בחיי היום-יום, ייתכן כי מדובר כבר בהפרעת חרדה.
חשוב לדעת, כי
חרדה אצל ילדים היא תופעה לא נדירה בכלל, וההערכה היא כי אחד מתוך כל שמונה ילדים חווה חרדה חמורה, וכי כ-7% מהילדים בגילאי 17-3 מאובחנים עם הפרעת חרדה. למרבה הצער, חרדה לרוב לא חולפת מאליה וכאשר היא אינה מטופלת, היא עלולה להחמיר עם הגיל, להקשות על הילד לנהל חיים חברתיים מלאים ולעכב את ההתפתחות הבריאה. החדשות הטובות הן שקיימות שיטות טיפול יעילות ביותר! בכתבה הבאה ריכזנו אותן עבורכם, לצד הסבר כיצד מתרחש
טיפול רגשי לילדים הסובלים מחרדה.
חרדה אצל ילדים חלקנו מכירים את דרכי הביטוי של חרדה במבוגרים - דופק מואץ, מחשבות מעגליות, קשיים בנשימה ועוד. אך כיצד חרדה נראית אצל ילדים?
ובכן, אצל ילדים חרדה עשויה להתבטא בשאילת שאלות רבות מסוג ״מה יקרה אם?״ (הכוללת חשיבה על תרחישי אסון). זאת, כאשר הסברים רציונליים ותשובות אינפורמטיביות לשאלות הללו לרוב לא מצליחות לספק הרגעה. כמו-כן, ילדים שסובלים מחרדה עשויים להיות מתנצלים מאוד ולהביע חשש לא פרופורציונלי מכך שאנשים אחרים כועסים עליהם או מאוכזבים מהם.
לצד הביטוי ההתנהגותי, קיימים גם סימפטומים פיזיולוגיים לחרדה אצל ילדים אשר עשויים לכלול כאבי בטן, כאבי ראש, תזזיתיות ובעיות שינה. לעיתים קרובות, ילדים הסובלים מחרדה נוטים לבקש להיעדר מבית-הספר, מגיעים להישגים לימודיים פחות טובים (כי הם עסוקים בדאגה מופרזת) ונמנעים מפעילויות חברתיות מסוימות.
סוגי חרדה נפוצים בקרב ילדים הסוגים הנפוצים ביותר של חרדה אצל ילדים הם חרדת פרידה, חרדה חברתית, והפרעת חרדה מוכללת (Generalized anxiety disorder - GAD).
חרדת פרידה: ילדים שסובלים מחרדת פרידה חווים מצוקה וקושי משמעותי להיפרד מהוריהם (למשל, בשעת ההתארגנות לבית-הספר). חרדת פרידה היא נורמלית בקרב פעוטות, אך אם החרדה ממשיכה גם בילדות המתקדמת היא עלולה לגרום לילד פגיעה משמעותית בתפקוד היום-יומי.
חרדה חברתית: חרדה זו מתבטאת לרוב במודעות עצמית מוגזמת במצבים חברתיים, ובפחד עמוק מלהיראות ולהישפט על-ידי אחרים. חרדה חברתית עלולה למנוע מילדים להשתתף בשיעורים ולקחת חלק בפעילויות חברתיות שונות כמו חוגים, בילויים כיתתיים וכדומה.
הפרעת חרדה מוכללת: בניגוד להפרעות שהוזכרו מעלה, שהן חרדות ספציפיות, הפרעת חרדה מוכללת מתבטאת בדאגה לגבי מגוון רחב של תחומים -
בריאות, משפחה, מצבים חברתיים, אסונות טבע ועוד. היא מלווה בתסמינים פיזיולוגיים כמו קשיי שינה, תזזיתיות וקושי להתרכז, ולפעמים עשויה להיתפס בטעות כמו תכונת אופי ("הוא ילד חששן" / "היא נוטה להיות עסוקה מדי במחשבות").
איך מתמודדים? טיפול רגשי אצל ילדים חרדתיים 1. CBT הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר להפרעת חרדה הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שהוא טיפול ממוקד וקצר שכולל לרוב 20-12 פגישות. טיפול זה מערב התחקות אחר המקור של הדאגות (מה בעצם מפחיד אותי?), לצד למידת טכניקות להרגעה והרפיה, כמו גם תרגול של חשיפה לגורם המאיים (למשל, לדמיין את עצמי עונה על שאלה מול כל הכיתה אם החרדה שלי היא חברתית). החשיפה החוזרת, המלווה בטכניקות הרגעה, מאפשרת להכיר בכך שהגירוי המפחיד אינו כה מאיים, וללמוד לווסת את תגובת החרדה אליו.
2. טיפול פסיכודינמי לצד CBT, גישה טיפולית מרכזית נוספת בה ניתן להתמודד עם חרדה היא טיפול פסיכודינמי. טיפול כזה מתמקד יותר בבירור השורשים העמוקים של הגורמים לחרדה ובחקירה נפשית משותפת של המטופל/ת ביחד עם המטפל/ת. מדובר בדרך-כלל בטיפול ארוך יותר ולעיתים המוקד הטיפולי עובר מהחרדה למוקדי קושי נוספים בחיי הילד. במיוחד בגילאים הצעירים, אבל לא רק, טיפול פסיכודינמי יכלול טיפול במשחק לצד ה"טיפול בדיבור", כתלות בגיל וצרכי המטופל.
3. טיפול תרופתי טיפול רגשי אצל ילדים יכול להינתן לפעמים לצד טיפול תרופתי-פסיכיאטרי. טיפול תרופתי חשוב במיוחד במקרים בהם החרדה היא כה גבוהה עד כדי כך שהיא מקשה על הילד להתרכז בטיפול וליישם את טכניקות ההרגעה הנלמדות או כאשר התפקוד היום-יומי פגוע מאוד.
זכרו! חשוב שאתם וילדיכם לא תישארו עם החרדה לבד. באמצעות טיפול מתאים ניתן לשפר את איכות החיים וללמוד להתמודד עם החרדה בצורה בריאה ואף מעצימה.
למידע נוסף אודות חרדות אצל ילדים ודרכי טיפול היכנסו לאתר
בטיפולנט המציע מגוון כתבות מקצועיות בתחום.