יעקב ישראל נתניהו הוא ראש הרשות הארצית לתחבורה הציבורית במשרד התחבורה. נסיונו מול עיתונאים אינו רב כנראה, אחרת קשה להסביר את התנהגותו המוזרה במסיבת העיתונאים שקיימה חברת סופרבוס, לרגל הצגת כניסתה לאשכול מרכז ירושלים, בבניין כלל בירושלים.
נתניהו הגיע לאירוע, התיישב בכיסא צדדי והמתין לתחילתו. עבדכם, שלא פגש אותו מעולם ניגש לקיים איתו שיחת נימוסין על דא ועל הא, לא הספיק לנהל שיחה של כדקה וחצי וכבר הופיע
ברק גולדנברג, רכז הסברה וקשרי קהילה ברשות, והפריד בינינו, בטענה שהאירוע עומד להתחיל. האירוע לא התחיל, ונתניהו לא עצר בעדו.
בהמשך הגיע כתב כלכליסט, יובל שדה. גם הוא ניגש לשוחח עם נתניהו, אירוע מקובל לחלוטין בכל מפגש עיתונאים אליו מגיעים גם פקידי ממשל. ושוב, ניצב אותו גולדנברג וניסה לעצור את השיחה. שדה, שהיה נחרץ יותר, אמר ליחצ"ן גולדנברג כי אם נתניהו לא מעוניין לדבר הוא יכול לומר זאת והשיחה תפסיק. גולדנברג התעקש, ובתגובה אמר לו הכתב שאם כך מתייחסים לעיתונאים ולא מבינים את תפקידם לשאול שאלות, מקומו לא יהיה במסיבת העיתונאים. הוא אסף את חפציו ועזב. נתניהו החריש.
דובר סופרבוס שלא היה עד להתרחשות אך ראה את כתב כלכליסט יוצא נסער, שימש כמבוגר האחראי, דלק אחריו ועם הגיעו למעלית שכנע אותו לחזור פנימה. אליו נלווה גם גולדנברג, לאחר שנתניהו אמר לו כי חבל שהכתב יילך בגלל זה.
מסיבת העיתונאים נפתחה. ליעקב נתניהו, ראשון הדוברים, ניתנה רשות הדיבור. הוא טען כי אם באים אליו בעין טובה ובלב נכון, הוא שמח ללמוד ולהשתפר. הוא נשא נאום ריק מתוכן חדשותי כלשהו, שעסק בעיקר בחלוקת שבחים, ופריסת חזון כללי (ראייה של שירות התחבורה הציבורית כסוגיה ביולוגית - לראות בה את ביטוי השאיפה האנושית לחופש ולתנועה, החופש דעת מהיכן הנוסע עולה והיכן הוא יורד, מתי בדיוק האוטובוס יוצא. רמת האמינות והשירותיות צריכה להיות דומה לזו של אדם שיורד בבוקר לחניית ביתו, לוקח את הרכב ונוסע בו), אך גם הסביר נתניהו מדוע באמת בחר להגיע: "אנחנו רוצים להיות חלק מהדברים הטובים ולא רק מהבעיות". במילים אחרות, לגזור את הסרט...
כאשר במהלך נאומו פנתה אליו כתבת העיתון ג'רוזלם פוסט בשאלה, היא התבקשה להמתין לסוף הנאום. אולם בסוף הנאום, כאשר חזרה על שאלתה, סירב נתניהו להשיב, ותירץ זאת בתואנה כאילו הוא ממהר לפגישה. הוא קם ועזב בהפגנתיות את החדר. עבור שדה ההתנהגות הלא-מנומסת הזו חצתה את הקו האדום. הוא אסף את חפציו ועזב במחאה.
הערת הכתב: מר נתניהו, מסיבת עיתונאים אינה טקס הצהרות לתקשורת. עיתונאים אינם מגיעים אליה בשביל הבורקסים והשתייה, אלא כדי לשאול שאלות שיאפשרו להם לספק מידע לציבור. זמנם יקר לא פחות מזמנך, וכאשר אינך מכבד אותם, אינך מכבד את ציבור נוסעי התחבורה הציבורית.
כעובד ציבור עליך להיות נכון לעמוד ולספק תשובות לשאלות שמטרידות אותו. אם לא נאה לך, אם אתה חש שהדבר אינו לכבודך או אם קשה לך להתמודד עם שאלות - פשוט אל תגיע ואל תכלה את זמננו וזמנך לריק.
יכול להיות שהתנהלת כפי שהתנהלת בשל היותך טירון בתחום או בגלל עצות האחיתופל של ברק גולדנברג שכנראה לאור נסיונו בעבודה עם מפלגות כמו 'יש עתיד' ו'ישראל ביתנו' אינו מבין מהי עיתונות חופשית. ועדיין, ככה לא מתנהגים. עדיין לא מאוחר לתקן, ולפתוח דף חדש מול כתבי התחבורה. אנחנו כאן כדי לעשות את עבודתנו - לספק מידע אמין לציבור, הן על העשייה הברוכה, אבל גם על דברים שלא עושים לשלטון "נעים בגב". 