חוקרי המשטרה הפרו החלטה מפורשת של בית המשפט בעת חקירת תיק של עבירות מין חמורות במשפחה. כך עולה (יום ד', 21.7.21) מפסק דינו של שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, אשר דחה את הערעור על הרשעתו של סב בביצוע עבירות מין בנכדותיו ועל חומרת עונשו - 18 שנות מאסר.
האיש, יליד 1938, ביצע עשרות עבירות בשתי נכדותיו - ילידות 2004 ו-2006 - בשנים 2018-2011. בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע אותו ברוב העבירות שיוחסו לו. במסגרת התיק עלתה העובדה, כי בשנת 1983 הותקן תותב באיבר המין של הנאשם והוא יכול היה להפעילו באמצעות מנגנון. אחת מטענות ההגנה הייתה, שהאיש לא היה מסוגל לבצע את העבירות בשל אי-תפקודו המיני - טענה אשר נדחתה בשל קיומו של המנגנון.
בנושא זה אומר אלרון: "אני רואה לציין את ההתנהלות הלא-מכבדת והחריגה של חוקרי המשטרה בתיק, אשר דרשו מהמערער לפשוט את בגדיו בפניהם על-מנת לראות את מנגנון התותב ואף לצלמו, וזאת מבלי להביאו בפני רופא, וללא הסכמתו. התנהלות זו, אשר יש בה כדי פגיעה חמורה בפרטיותו של המערער, ראויה לכל גנאי. זאת במיוחד על-רקע הערתו של שופט המעצרים אשר קבע בהחלטתו כי 'בכל הקשור לבקשת המבקשת לחייב את החשוד לשתף פעולה בחקירה ולהציג בפני היחידה החוקרת את אופן פעילות המנגנון אשר נעשה בו שימוש לצרכים אינטימיים, אין בדעתי להיעתר לבקשה'".
אלרון מציג בפסק הדין עמדה משלו בשאלה עד כמה יכולה ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה כאשר מדובר בעבירות מין. דעת הרוב בבית המשפט העליון היא, כי דווקא בעבירות מין התערבות שכזאת תהיה נדירה עוד יותר, בשל הצורך להתרשם בצורה ישירה מן המתלוננים ובשל העובדה שכמעט תמיד ההכרעה בעבירות אלו היא בין גרסאות סותרות. השופט דאז (ולימים הנשיא) אשר גרוניס ציין לעומת זאת בשנת 2012, כי הדבר מעורר את החשש מפני הרשעות שווא.
אלרון אומר: "אני סבור כי יש לנקוט בנושא זה בגישת ביניים, שלפיה בתיקי עבירות מין יוענק משקל מיוחד להתרשמות הבלתי אמצעית של הערכאה הדיונית מהעדים, ובד בבד תידרש קפדנות יתרה בבחינת המסקנות שאליהן הגיעה הערכאה הדיונית. לדעתי אין סתירה בין החלת הכלל בדבר אי-ההתערבות בקביעת ממצאי מהימנות אלה ביתר שאת, לבין הדרישה לבחינה קפדנית של מסקנות הערכאה הדיונית, זאת על-אף האפשרות המצומצמת להתערב בממצאי מהימנות המבוססים על התרשמות בלתי אמצעית".
הנשיאה אסתר חיות והשופטת דפנה-ברק ארז, אשר הסכימו עם מסקנתו של אלרון, אמרו שאין צורך להיכנס בתיק זה לשאלת ההתערבות בממצאי הערכאה הדיונית, שכן הפעם ממילא אין התערבות כזאת. אלרון ציין, כי בתיק עלו מספר ספקות, אך יש לבחון אותם יחדיו כדי לבדוק האם נוצר ספק סביר - ותשובתו היא שלילית. את המערער ייצגו עו"ד אבי כהן, עו"ד יפה זמיר ופרידה וול, את המדינה ייצגה עו"ד לינור בן-אוליאל, ואת הנכדות - עו"ד תמי קלנברג.
