מחקר חדש שהתפרסם השבוע בכתב העת הנחשב Climatic Change, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, בחן האם עונת הגשם בישראל עוברת תהליכי שינוי בשנים האחרונות, מבחינת כמויות הגשם או פיזור הגשם לאורך העונה. "אחת המטרות המרכזיות הייתה לבדוק האם ניכר שינוי במשטר הגשם שיוכל להשפיע בעתיד על מידת ההתאמה של הצומח המקומי לתנאי האקלים המקומיים", הסבירה ד"ר שפר.
צוות החוקרים ניתח את מגמת השינוי בעונה הגשומה בעזרת נתוני המשקעים היומיים מ-51 תחנות מדידה של
השירות המטאורולוגי בין השנים 1975-2020, לרבות כמות הגשם השנתית, אורך העונה, מספר ימי גשם לעונה. כמו-כן, בדקו החוקרים את הקשר בין המגמות של משטר הגשמים לפעילות ותדירות של סוגים שונים של סופות שיוצרות את אירועי הגשם.
תוצאות המחקר מראות באופן ברור כי כמות הגשם השנתית לא השתנתה ב-45 השנים שנבדקו, אולם ניכרת מגמה של הפחתה במספר ימי הגשם וכן התקצרות של עונת הגשם. ד"ר שפר: "המשמעויות של שלושת הממצאים האלו הן שכמויות הגשם היומיות בימי סופה גבוהות יותר משהיו בעבר, שרוב ימי הגשם מרוכזים באמצע העונה (בעיקר בחודשי החורף העיקריים, דצמבר עד פברואר) וכמויות הגשם שיורדות בסוף העונה פחתו. העובדה שאותה כמות גשם יורדת בפחות ימים מתבטאת באירועים של סופות עם כמות גדולה מאוד של גשם שיורדת ביום אחד או ימים בודדים", הוסיפה שפר והמשיכה, "אנחנו עדים לאירועים כאלו של גשם אינטנסיבי בזמן קצר בשנים האחרונות בישראל, ובדומה גם באירוע האחרון במערב אירופה. למשטר גשמים כזה יש השלכות רבות מבחינת מערכת הניקוז באזורים הבנויים והטבעיים, השפעה על נחלים ועל משטר הספיגה והחלחול של מי הגשמים למי התהום לעומת שטיפה וסחף אל הים".
בנוסף, נמצא במחקר כי רוב הגשם השנתי יורד באמצע החורף ופחות גשם יורד בסתיו ובאביב וכתוצאה מכך העונה היבשה מתארכת. "להתארכות של העונה היבשה יכולות להיות השלכות על הצומח ועל המערכות האקולוגיות הטבעיות, כמו גם על החקלאות. הבנת המגמה המתרחשת תעזור לחקלאים להסתגל ולקובעי המדיניות להתכונן לבאות ולהתאים את התשתיות העירוניות על-מנת למנוע אסונות ולנסות למזער נזקים לסביבה ולמקורות המים".
