מנדלבליט: הסדר עם חיים כץ - או כתב אישום

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מקציב חודשיים להגעה להסכם עם ח"כ חיים כץ על הסדר טיעון בעניינו. אם לא יושג הסדר במועד זה, יודיע שוב מנדלבליט לכנסת על כוונתו להגיש כתב אישום נגד כץ. כך מוסר הפרקליטות לבג"ץ (יום ה', 22.7.21), לקראת הדיון בנושא בשבוע הבא. הפרקליטות מציינת, כי מדובר במגעים הן בפרשת איש שוק ההון מוטי בן-ארי והן בעבירות המס המיוחסות לכץ. כץ היה שר העבודה והרווחה ולפני כן - יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. על-פי כתב האישום המקורי נגדו, באוקטובר 2010 הניח כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית - תיקון 44 לחוק ניירות ערך - שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, כך שבעלי אג"ח "רגילים" יקדימו את בעלי השליטה בחברות. הדבר עשוי להביא לכך שבאופן מעשי, בעלי השליטה לא יקבלו בחזרה את חובות החברות כלפיהם. ההצעה הייתה ביוזמתו של בן-ארי. לטענת הפרקליטות, כץ ובן-ארי תיאמו הזרמת עשרות הוראות מסחר בניירות ערך. כתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים רבים ובמגוון ניירות ערך, באופן שהניב לכץ תועלת כלכלית. לאחר אישורו של תיקון 44, נאמר בכתב האישום, המשיך בן-ארי להעניק לכץ טובות הנאה כלכליות שונות. במקביל, ניסה כץ לקדם הצעת חוק נוספת שיזם בן-ארי, ולפיה בעלי שליטה בחברות שנקלעו לקשיים יהיו חייבים להחזיר את הדיבידנדים שקיבלו בחמש השנים הקודמות - הצעה שגם היא הייתה מיטיבה עם בן-ארי וקבוצת קובי מימון שאליה היה מקורב. בשל כל אלו יוחסה לכץ עבירה של מרמה והפרת אמונים. ועדת הכנסת והמליאה בכנסת ה-22 העניקו לכץ את החסינות המהותית, לפיה מעשיו נעשו במסגרת מילוי תפקידו ולכן לא ניתן כלל להעמידו לדין עליהם. כץ קיבל חסינות גם לנוכח הטענה שהימנעות מההליך נגדו לא תפגע מהותית באינטרס הציבורי. הוועדה דחתה את בקשתו של כץ להעניק לו חסינות בנימוק שכתב האישום הוגש תוך אפליה או בחוסר תום לב. חסינות זו פקעה עם פיזורה של הכנסת ה-22, ואם מנדלבליט יגיש שוב את כתב האישום - יהיה על כץ לשוב ולבקש חסינות, כאשר הפעם הוא מצוי באופוזיציה. באוקטובר שעבר זומן כץ לשימוע בחשד לעבירות המס החמורות ביותר - שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, שהעונש המירבי עליהן הוא שבע שנות מאסר. על-פי החשד, כץ הפיק הכנסות משכירות משבעה נכסי מקרקעין, שחלקם רשומים בבעלותו וחלקם נרשמו על שם בני משפחתו. מחומר החקירה עלה לכאורה, כי בשנים 2018-2007 כץ לא דיווח כלל על הכנסותיו מחלק משבעת הנכסים, ועל חלק אחר דיווח באופן חלקי ובאיחור ביחס למועד הקבוע בחוק, ורק לאחר שפורסם בתקשורת, כי נכסים אלו מצויים בבעלותו. השימוע התקיים בינואר השנה, ומהודעת הפרקליטות עולה, כי סניגוריו של כץ לא הצליחו לשכנע את מנדלבליט להימנע מכתב אישום נגדו. על-פי הודעתה הנוכחית של הפרקליטות, "בין באי-כוחו של המשיב 2 [כץ] ונציגיו של היועץ המשפטי לממשלה מתקיימים מגעים מתקדמים להגעה להסדר ביחס לאישום נושא העתירה וכן ביחס לחשדות בעבירות מס שאינן נוגעות להליך זה". היא סבורה, כי בנסיבות אלו אין מקום לדון בשבוע הבא בעתירת התנועה לטוהר המידות, ומבקשת לדחות את העתירה בשל ההלכה החוזרת ונשנית בדבר התערבות נדירה ביותר של בג"ץ בשיקול דעתו של היועץ המשפטי. ההודעה הוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי ורנאד עיד.