הממשלה תאשר החלטה תקדימית: עד 2050 תעבור ישראל לכלכלה דלת פחמן ומשגשגת, תוך התמודדות עם משבר האקלים.
ראש הממשלה נפתלי בנט, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שר החוץ יאיר לפיד, שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת התחבורה מרב מיכאלי, שרת הכלכלה והתעשיה אורנה ברביבאי ושרת הפנים איילת שקד, יביאו לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה ביום ראשון החלטה הקובעת יעד לאומי במסגרתו עד לשנת 2050 תופחת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015. ההחלטה קובעת גם יעד ביניים לשנת 2030 של הפחתה של 27% בפליטות.
מדינת ישראל מכירה בחשיבות ההגעה ליעד של אפס פליטת גזי חממה עד 2050 בהתאם להסכם פריז ומחויבותיה הבינלאומיות, ולמען מניעת חציית רף ההתחממות הגלובלית של מעלה וחצי צלזיוס. מכאן, שהממשלה תבחן מעת לעת את יעדי ההפחתה שהציבה לעצמה בהחלטה זו.
אישור החלטה זו מהווה יישום של המחויבות הבינלאומית של ישראל במסגרת אמנת האקלים של האו"ם. בכך מצטרפת ישראל לעשרות מדינות שכבר החליטו על חזון ואסטרטגיה לכלכלה דלת פליטות, בהובלת ארה"ב, מדינות האיחוד האירופי, קנדה, יפן וסין.
כדי לעמוד ביעד להפחתת גזי חממה לשנת 2030, מציעה ההחלטה לקבוע שורה של יעדים במגזרים האלה, לרבות הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת המוצקה עד לשנת 2030 בהיקף של 47% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 5.5 מיליון טון. הפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת העירונית המוטמנת עד לשנת 2030 ביחס לכמות הפסולת העירונית שהוטמנה בשנת 2018, אשר עמדה על כ-4.5 מיליון טון.
עוד מוצע להגביל את כמות פליטות גזי החממה מרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם החל משנת 2030, לכמות השווה לעד 5% מכמות פליטות גזי החממה הממוצעת לרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם בשנת 2020. החל משנת 2026, כל האוטובוסים העירוניים החדשים אשר ירכשו יהיו רכבים נקיים.
יופחתו פליטות גזי חממה שמקורן בייצור החשמל עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 37.6 מיליון טון. קביעת יעד שלפיו עד לשנת 2025 תעמוד העצימות האנרגטית המושקעת בהפקה של תוצר לאומי גולמי בסך 1 מיליון שקל על 131 מגוואט שעה, ועד לשנת 2030 על 122 מגוואט שעה.
יופחתו גם פליטות גזי חממה מסקטור התעשיה עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות בשנת 2015, אשר עמדו על 12 מיליון טון.
ההחלטה כוללת סעיף העוסק בבנייה מאופסת אנרגיה בהיקף של 50% לכל הפחות מכל התחלות הבנייה למסחר ו-100% מכל התחלות הבנייה של מבנים לצורכי ציבור, מבני משרדי ממשלה ומבנים לצורכי מגורים עד לגובה של 5 קומות, החל משנת 2030. עוד היא מקדמת יעדים מרכזיים ל-2050: הפחתה של 96% פליטות גזי חממה מסקטור התחבורה, הפחתה של 85% מסקטור החשמל, ושל 92% בתחום הפסולת העירונית.
שרת האנרגיה תפעל לקביעת יעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2050 בתוך 12 חודשים מאישור החלטה זו וכן קביעת מנגנון שמטרתו להבטיח שמדיניות הממשלה תהיה בהלימה ליעדי האקלים הלאומיים של ישראל ולפיתוח יעיל ודל פחמן של המשק.
משרדי הגנת הסביבה, האנרגיה, התחבורה, הכלכלה והתעשיה והפנים מובילים הקצאת תקציב ייעודי לשם יישום היעדים ל-2030, שיכלול בין השאר השקעות ברכש אוטובוסים חשמליים, קידום פריסת עמדות טעינה, השקעה בהפחתת פליטות גזי חממה בתעשיה, בעסקים וברשויות המקומיות ועוד. זאת, תוך שיתוף פעולה עם נציגי השלטון המקומי והתעשיה.
