מחקר חדש מסוגו בעולם שבוצע בבית החולים בילינסון מצא כי ניתוח להוצאת אבן המתפתחת בבלוטת הרוק משפרת את הבריאות הכללית של המטופלים אשר סובלים מדלקות חוזרות בבלוטה הנגועה.
"סיאלוליתיאזיס" (Sialolithiasis) היא מחלה כרונית בה אבן הנוצרת בצינורית הפרשת הרוק גורמת לדלקות חוזרות של בלוטת הרוק. התופעה מתרחשת אצל כ-1-1.5% מהאוכלוסייה ומתבטאת בנפיחות וכאבים בעיקר בזמן הארוחות שנגרמת בעקבות חסימה של הפרשת הרוק. החסימה גם יכולה להוביל למצבים מסכני חיים בשל זיהום היכול להיווצר בבלוטה ולהוביל לנפיחות גדולה של הצוואר עם סיכון חיים בשל היצרות של נתיב האוויר.
צוות חוקרים מבית החולים בילינסון בשיתוף אוניברסיטת תל אביב ערכו מחקר אשר בדק את ההשפעה של סילוק אבנים מבלוטות הרוק על שיפור בבריאותו הכללית של המטופל. המחקר התפרסם בירחון המקצועי היוקרתי Biology. מטרת המחקר הייתה בדיקה האם סילוק הגורם המזהם (האבן) משתקף בבדיקות הדם השגרתיות של המטופלים ובעיקר אם משפר את מדדי הכדוריות האדומות ההמוגלובין - קרי, אנמיה.
במחקר נבדקו ספירות הדם של כ-50 מטופלים שסבלו מאבנים בבלוטות הרוק ועברו ניתוח להסרת האבן. טווח הזמנים בו נבדקו תוצאות בדיקות הדם היה שנתיים לפני ההליך הכירורגי ושנתיים לאחריו. רק בדיקות דם השגרתיות (לא כאלה שנלקחו אחרי ניתוח או בזמן מחלה אחרת) נכללו במחקר.
תוצאות המחקר הצביעו על שיפור מובהק בספירת הדם לאחר ההחלמה מהניתוח. נמצאו עליה ברמת ההמוגלובין, מספר הכדוריות האדומות וירידה במספר הכדוריות הלבנות. שינויים אלו בבדיקות הדם מעידים על שיפור בבריאותם הכללית של המטופלים לאחר הניתוח. זוהי עדות ראשונה על השפעה גופנית כללית של סילוק אבנים מבלוטות הרוק.
את המחקר הוביל ד״ר גל אבישי סגן מנהל המחלקה לכירורגיה של הפה והלסת בבית החולים בילינסון, בשיתוף פעולה עם ד"ר חנה גילת ממחלקת אא״ג בבית החולים, ד"ר ליאת צ'אושו ועידן רבינוביץ מבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. ויחד, הגיעו למסקנה שלאחר התערבות ניתוחית לסילוק אבן מבלוטת הרוק ושיקום צינורית הפרשת אצל המטופלים שסובלים מסיאלוליתיאזיס ניכר שיפור משמעותי במצבם הכללי הבא לידי ביטוי בבדיקות הדם השגרתיות.
ההסבר לתופעה זו מתבסס על תגובת מערכת החיסון התקינה. למערכת החיסון מגוון רב של מנגנונים ודרכי פעולה להתמודדות עם זיהומים. מלבד תקיפה ישירה של מחוללי המחלה על-ידי המערכת החיסונית מנגנון חשוב נוסף הוא על-ידי שחרור חומרים המכונים ציטוקינים אשר מתווכים תגובה הנועדה לשנות את הסביבה בה שוכנים הגורמים המזהמים. כך למשל הגוף מנסה להוריד בעת זיהום את רמות הברזל החופשי הזמין לחיידקים שכן הוא מרכיב חשוב לשגשוגם. תגובה זו מוכרת ומוכחת כיעילה ביותר להתמודדות עם זיהום חריף. עם זאת בעת התמודדות עם זיהום כרוני מנגנון זה עשוי לגרום למצב אנמי שכן ישנה ירידה ברמות הברזל החופשי עקב מתווכי הדלקת המופרשים על-ידי מערכת החיסון. מצב זה מכונה בעגה המקצועית "אנמיה של דלקת".
ד״ר גל אבישי, רופא בכיר במחלקה לכירורגיה של הפה והלסתות, אומר: ״הטיפול באנמיה של דלקת שונה מהטיפול במצבים אנמיים אחרים שכן לא קיים מחסור ממשי במאגרי הברזל אלא מחסור בברזל החופשי בלבד כתוצאה מאחסון ואגירתו על-ידי מגוון תאים בגוף כתוצאה מחשיפתם למתווכי דלקת ייחודיים. לכן הטיפול באנמיה של דלקת מכוון כלפי מיגור מוקד המחלה או הזיהום הראשוני ואינו מגיב לטיפולים בתוספי ברזל.
כאשר אנחנו סובלים מזיהום כלשהו, מערכת החיסון אחראית על מיגור התהליך הזיהומי בשלל מנגנונים ודרכי פעולה. לאלו יכולים להיות ביטוי נרחב על מגוון מערכות ואזורים מרוחקים כחלק ממנגנון ההגנה הטבעי והתקין. כאשר תהליכים זיהומיים נמשכים באופן כרוני לתגובה החיסונית יכולים להיות ביטויים שליליים כתוצאה. במחקר הזה הראנו את הקשר בין הזיהום לכדוריות הדם האדומות וזהו קשר שלא נראה כמותו בתחום הזיהומים. זהו ממצא חדשני, הראשון מסוגו בעולם שמציג את הקשר הישיר בין הוצאת אבן מבלוטת רוק לבין שיפור במדדי בדיקות הדם המצביעים על הבריאות הכללית של המטופלים ומדגישים את חשיבות סילוק מוקדי זיהום על הבריאות הכללית".
