חלק משמעותי מהגופים הממשלתיים אינם עומדים ביעדים של העסקת אוכלוסיות הזכאיות לקידום - ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים, נשים ובעלי מוגבלויות. כך מדווח (יום ד', 4.8.21)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן.
במשך 13 שנים לא עדכנה הממשלה את היעד שקבעה לייצוג הולם של החברה הערבית בשירות המדינה (10%), ויעד זה נמוך בהתחשב בשיעורה מכלל האוכלוסייה (21%) ומכלל כוח העבודה (18%). 77% ממשרדי הממשלה ואף אחת מיחידות הסמך שלהם, לרבות יחידות שבהן אלפי עובדים, לא עמדו ביעד לייצוג הולם של החברה הערבית. ייצוגם בדרג הזוטר של משרדי הממשלה היה 15% וייצוגם בדרג הבכיר היה 3% בלבד. 75% מהמשתתפים הערבים בתהליך שיתוף הציבור שערך משרד המבקר דיווחו, שהם חשים במידה כלשהי בגילויי גזענות מצד עובדים או מנהלים.
63% ממשרדי הממשלה ו-79% מיחידות הסמך לא עמדו ביעד הממשלתי לייצוג הולם של יוצאי אתיופיה. 75% מיוצאי אתיופיה שהשתתפו בתהליך שיתוף הציבור דיווחו שנתקלו בעבודתם בהערות גזעניות. לעובדי מדינה מקרב יוצאי אתיופיה בכל המערכות הממשלתיות יש ייצוג יתר בדרג הזוטר (88% בהשוואה ל-55% מכלל עובדי המדינה) וייצוג חסר בשאר הדרגים (2.9% בדרג ניהול הביניים - הדרג התיכון - בהשוואה ל-15% מכלל עובדי המדינה).
בשנת 2019 עבדו כמעט 1,000 עובדים חרדים בשירות המדינה, 64% מהם היו נשים. שיעור העובדים החרדים בשירות המדינה היה 1.2%, שביעית בלבד משיעור האוכלוסייה החרדית בגיל העבודה. 1% מכלל העובדים החרדים בשירות המדינה היו בדרג הבכיר ו-19% היו בדרג הביניים. בשנת 2018 הופעלה לראשונה תוכנית עתודה המיועדת לאקדמאים מקרב האוכלוסייה החרדית - תוכנית "משפיעים"; עד למועד סיום הביקורת לא נפתח מחזור שני שלה. 71% מהחרדים שהשתתפו בתהליך שיתוף הציבור דיווחו שנתקלו בהערות פוגעניות.
משנת 2017 חלה ירידה בכל שנה בייצוג העובדים עם מוגבלות בשירות המדינה (5% בשנת 2017 לעומת 3.8% בשנת 2019). בשנת 2019 לא עמדו 86% מהגופים הממשלתיים הגדולים ביעד לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות (5%), לרבות כל משרדי הממשלה שבהם יותר מ-1,000 עובדים - משרד המשפטים, משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד החוץ - וכל בתי החולים הממשלתיים. הדבר בולט במיוחד כאשר מדובר במשרדים המופקדים על שמירת החוק, הבריאות והרווחה.
ב-36 משרדי ממשלה ויחידות סמך שיעור הנשים בדרגי הניהול (תיכון ובכיר) היה נמוך מ-50%. במשך חמש שנים הייתה עלייה בשיעורן של נשים מאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם בשירות המדינה, אך נותר תת-ייצוג כמעט קבוע של עובדות ערביות ועובדות יוצאות אתיופיה: שיעור הנשים הערביות מכלל עובדות המדינה בשנת 2019 (8.6%) היה נמוך משיעור העובדות והעובדים הערבים (12.4%), ובקרב יוצאי אתיופיה - 2.6% ו-2.8%, בהתאמה. הללו סובלות מתת-ייצוג כפול - מגדרי ואתני.
פעילות נציבות שירות המדינה לאכיפת חובת הייצוג ההולם של אוכלוסיות הזכאיות לכך, הייתה חסרה. הנציבות עשתה שימוש מועט באמצעי האכיפה שעמדו לרשותה ולא מימשה את החלטות הממשלה מ-2007 ומ-2009 בעניין הפעולות להבטחת ייצוג הולם לחברה הערבית. 15% מהגופים הממשלתיים, ובהם גופים גדולים שבהם יותר מ-1,000 עובדים - ובכללם משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד העבודה והרווחה והרשות הארצית לכבאות והצלה - לא מינו ממונה על גיוון תעסוקתי בתקופה שנבדקה, כנדרש בחוק שירות המדינה. גופים ממשלתיים שבהם כיהנו ממונים כאלה מאופיינים בהעסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות בהשוואה לגופים אחרים, בכמה היבטים: אווירת העבודה; עידוד גיוס עובדים ממגוון אוכלוסיות וקידומם; עידוד התפתחות אישית ומקצועית של העובד; ומניעת גילויי גזענות.
