נסיונותיו של עו"ד דביר לנגר לבצע מקצה שיפורים בתביעות ייצוגיות נגד הבנקים ולעקוף למעשה פסק דין של בית המשפט העליון שניתן בהסכמתו, עלו ללקוחותיו בחיוב בהוצאות בסך 200,000 שקל. כך עולה מפסק דינו של בית המשפט העליון (יום ד', 25.8.21), אשר אימץ במלואו פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב ובו ביקורת קשה על לנגר.
לנגר עמד מאחורי מספר בקשות לתביעות ייצוגיות נגד ארבעת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי-טפחות) ונגד כמה מן הבנקים הקטנים, בשל הדרך בה הם מבצעים המרה של מטבע חוץ. בחלק מן המקרים הוא עצמו היה התובע הייצוגי, ובאחרים - היה עורך הדין המייצג. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, ניל הנדל, דחה בפסק דין קצרצר את ערעורו של לנגר על החלטת השופט המחוזי דורון חסדאי לדחות על הסף בקשה נוספת שהגיש, באומרו: "דין הבקשה לאישור תובענה ייצוגית להידחות בשל מעשה בית דין. הדבר נכון במיוחד נוכח זיקת בא-כוח המערערים להליכים קודמים שהוכרעו זה מכבר, ואף בהינתן התנאים המיוחדים של הליך אישור התובענה הייצוגית. בראייה זו, לא מדובר במקרה גבולי. יש משמעות לסופיות הדיון, לרבות בקשות לאישור תובענה ייצוגית".
עיון בפסק דינו המפורט של חסדאי מעלה, כי לנגר ניסה לבצע מקצה שיפורים לבקשה קודמת, אשר נדחתה גם היא בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט יהודה פרגו); לנגר קיבל בשעתו את המלצת בית המשפט העליון ומשך את ערעורו על החלטתו של פרגו. הוא הגיש מחדש את הבקשה, בטענה שבידיו מידע חדש שלא הושג בהליך הקודם - אך חסדאי דחה אותה על הסף, בקובעו שאין ממש בטענה זו, אלא מדובר בניסיון לעקוף את פסק הדין בבית המשפט העליון.
"אין ידע, ניסיון והבנה מספקת"
חסדאי ציטט בהרחבה מתוך החלטתו של פרגו, שאמר בין היתר: "אין לי אלא לחזור ולומר, שלעדי התביעה - לרבות עו"ד דביר לנגר וד"ר מיכאל שראל - אין ידע, ניסיון והבנה מספקת את המסחר במט"ח וההוראות המחייבות בנדון; וכי כל הפאזל העובדתי והתזה המשפטית אותם הרכיבו ויישמו השניים יחדיו, הם שגויים לחלוטין ואינם תואמים, את אופן התנהלות המסחר במט"ח, את החוק, כללי הבנקאות והוראות המפקח על הבנקים... הנחת היסוד של עו"ד דביר לנגר וד"ר מיכאל שראל שהמסחר בין הבנק לבין הלקוח מתנהל כמסחר קמעונאי ללא כל סיכון, כאשר על כל רכישת מט"ח של הבנק יש עסקה נגדית של לקוח ובכך מתכסה הבנק על כל עסקה של רכישת מט"ח, היא הנחת יסוד שגויה לחלוטין. הבנקים הם עושי שוק ולא מתווכים בעסקות מט"ח הרוכשים מט"ח לעסקה ספציפית".
כאמור, בית המשפט העליון (השופטים עוזי פוגלמן, מני מזוז וענת ברון) המליץ ללנגר למשוך את הערעור בלי צורך לשמוע את תגובת הבנקים, לאחר שעמד על הכשלים הרבים בבקשה ועל העדר הביסוס העובדתי. ביהמ"ש העליון התערב רק בשיעור ההוצאות לחובת לקוחותיו של לנגר, והפחית אותו מ-30,000 שקל לכל בנק ל-20,000 שקל.
על הבקשה בה דן הוא עצמו, אמר חסדאי: "באתי לכלל מסקנה כי המבקשים, לרבות בא-כוחם אשר מעורב מעורבות אישית עמוקה בתובענה ייצוגית זו כמו גם בקודמותיה, לא השכילו להצביע בטיעוניהם על הבדל ממשי ומשמעותי המצדיק שמיעה מחדש של בקשת האישור דכאן", וזאת לנוכח פסק דינו החלוט של פרגו ופסק דינו של בית המשפט העליון. המעיין בבקשת האישור דנן ומשווה אותה לארבע הקודמות לה, שנדונו בפסק הדין [של פרגו] המנומק באריכות, פסק דין שערעור עליו בבית המשפט העליון נדחה, יימצא מסיק, כי בגדרי בקשת האישור (החדשה) מנסים המבקשים (ועו"ד ד' לנגר בכללם) להגיש בדרך עקיפה 'ערעור על פסק הדין'. אך ברור הוא מתשובות עו"ד לנגר בדיון, שצוטטו לעיל, כי ברצון המבקשים (וברצונו שלו) לערוך 'מקצה שיפורים' בבקשות הקודמות שנדחו בגדרו של פסק הדין, והדברים מתחדדים אף למקרא פרוטוקול הדיון בערעור בבית המשפט העליון".
"לכאורה הפרה של חובת תום הלב"
חסדאי דחה על הסף את הבקשה בשל מעשה בית דין, השתק פלוגתא והשתק עילה. הוא הוסיף והזכיר, כי לבית המשפט יש "סמכות לסלק תובענה ייצוגית על הסף כאשר היא הוגשה ממניעים זרים או פסולים אשר עומדים בסתירה אל מול התכליות שאותן נועד ההליך הייצוגי לשרת, אשר מהווים ניסיון לעשות שימוש בלתי ראוי במכשיר התובענה הייצוגית... המבקשים - כמו גם עו"ד ד' לנגר - זכו לקבל יומם בבית המשפט, מיצו טיעוניהם ועילותיהם, ויש להעדיף לעת הזו את האינטרס הציבורי המערכתי".
בסיומה של החלטתו אומר חסדאי: "בגדרי פסק דין זה יש, אם כן, להבהיר למבקשים ואף לבא-כוחם, עו"ד ד' לנגר, אשר הוא למעשה הרוח החיה מאחורי בקשת האישור דנן, כמו גם מאחורי כל קודמותיה שפורטו לעיל, כי הם מיצו את עילת תביעתם בכל הנוגע לפעולת המרה של מט"ח. לא למותר לציין כי עו"ד לנגר, כבא-כוח מייצג, נדרש אומנם לייצג את עניינה של הקבוצה ביעילות ובמקצועיות, ברם יש להדגיש כי מכוח תפקיד זה מוטלת עליו 'חובת תום לב רחבת היקף... גם כלפי השחקנים הנוספים במגרש הייצוגי: בית המשפט, הנתבע והציבור בכללותו'. סבורני כי הגשת בקשת האישור החדשה בחלוף כחודשיים מאז נדחה הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בגין אותו עניין וטענות, יש בה לכאורה הפרה של חובת תום הלב כלפי בית המשפט והמשיבים, ואולי אף כלפי הציבור בכללותו".
חסדאי חייב את לקוחותיו של לנגר בתשלום הוצאות בסך 120,000 שקל, לאחר שציטט פסיקה לפיה "יש להישמר מפני ניצולו לרעה של ההליך להגשת תביעות סרק חסרות בסיס עובדתי או משפטי כנגד נתבעים בעלי 'כיס עמוק' המוגשות בחוסר תום לב. אחת הדרכים היא, כאמור, השתת הוצאות ריאליות על תובע ייצוגי שבקשתו נדחתה". הנדל (בהסכמתם של השופטים נעם סולברג ויוסף אלרון) חייב את לקוחותיו של לנגר בתשלום הוצאות בסך 72,000 שקל.
