ניתן להורות לכבאים להסיר את זקניהם כדי שמסיכותיהם יגנו עליהם בצורה מלאה - אך בתנאי שהדבר ייעשה בהוראת בטיחות של נציב הכבאות וההצלה, דדי שמחי, ויאושר בידי השר לביטחון פנים, עמר בר-לב. ההוראה הנוכחית תתבטל בעוד חודשיים, כדי להעניק למדינה זמן לפעול במתווה זה. כך קובע (5.9.21) שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, דורון יפת.
ההוראה פורסמה בפברואר השנה בידי קצין בטיחות ראשי של רשות הכבאות וההצלה, וכניסתה לתוקף נדחתה עד להכרעה בתביעתם של ההסתדרות וארגון הכבאים נגד יישומה. לכן, בפועל היא אינה מיושמת - וכאמור המדינה קיבלה חודשיים להסדיר אותה, תוך יישום הערותיו של יפת בנושא. עיקרן: כבאי אינו יכול לקבל פטור ממסיכה אם יפטור את המדינה מטענות עתידיות, ועל רשות הכבאות לסיים בהקדם את התאמתן האישית של המסיכות לכל הכבאים.
יפת מגדיר את הסוגיה - אותה עוררו בעיקר, אבל לא רק, כבאים שומרי מצוות במילים אלו: "סוגיה כבדת משקל, רב-קודקודית, המחייבת בחינה מעמיקה, באספקלריה של עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית וזכויות היסוד המקופלות בתוכה. מחד-גיסא, זכויות היסוד של הכבאים ובעיקרן הזכות לכבוד, הזכות לאוטונומיה וזכות הכבאי לגופו בעצם גידול זקן ולצידן הזכות לפרטיות ולחופש העיסוק; ומאידך-גיסא, הזכות לחיים והזכות לבריאות של אותם כבאים עצמם, של חבריהם ושל הגורמים אשר עליהם להציל; חובת המדינה, הן כשלוחת הציבור והן כמעסיקה, בשמירה על האינטרס הציבורי החשוב של הגנה על בריאות הציבור והחיים של עובדיה, ולצידן זכותה הקניינית של המדינה כמעסיקה הכוללת בחובה את הפררוגטיבה לנהל את מקום העבודה על הצד הבטוח והבטיחותי ביותר".
הבעיה המעשית הייתה, שעל-פי דעות מומחים, הנחיות של מכוני תקינה והוראות היצרן - וכל אלו היו חד-משמעיים - על המסיכות שעוטים הכבאים להיות הדוקות לחלוטין לפניהם, וזקנים מונעים אטימה שכזאת. לכך מצטרפות זכותו של הכבאי לחיים ובטיחות, ומולן עומדת זכותו של כל אדם לגדל זקן, הן מסיבות דתיות והן על בסיס האוטונומיה שלו על גופו. מדובר ב-200-167 כבאים מבצעיים, דהיינו ב-7.5%-9% ממצבת לוחמי האש.
משום שמדובר באיזון בין זכויות יסוד, ממשיך יפת, יש לבחון את מקור הסמכות לפגוע בהן. הוא מגיע למסקנה, כי המקור לכך הוא סעיף 10 לחוק הכבאות, בו נאמר: "הנציב מוסמך להוציא הוראות רשות, לעניין תפקודה של רשות הכבאות וההצלה, הבטחת פעולתה התקינה ובכל עניין בחוק זה שנקבע כי הנציב מוסמך להוציא לגביו הוראות רשות, כמפורט להלן: הוראות כבאות והצלה שיקבעו כללים ועקרונות לעניין רשות הכבאות וההצלה - באישור השר". מכאן, כאמור, שיש צורך בהוראה של הנציב עצמו - שאינו יכול להאציל אותה - ועליה לקבל את אישורו של השר לביטחון פנים.
בסיום פסק הדין מדגיש יפת: "כבאי מבצעי אינו יכול ל'מחול' על דרישת בטיחות, כך שלא ניתן לקבל ממנו הצהרה בכתב כי לא יהיו לו טענות כנגד מי מגופי המדינה בעטייה של חבישת המסכה, ובלבד שיובהרו לו הסיכונים בפניהם הוא ניצב עם שיער בממשק האטימה. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה כי הדבר יכול לבוא חלילה על חשבון הלכודים וחבריו ברשות הכבאות ביום פקודה וביום שלאחריה עת יימצאו בתת-תקינה". עוד הוא אומר כי על הנציבות להשלים את ההתאמה האישית של המסיכות, שהיא תנאי מקדמי לבטיחותם של הכבאים; "טוב תעשה רשות הכבאות אם תרענן נהלים ובכלל זה כי על כבאי לעטות מסיכה עד תום המשימה" ו"טוב יעשה המחוקק אם יסדיר באופן כולל והוליסטי את סוגיית הבטיחות בעבודה כך שתחול על כל מקומות העבודה, ללא יוצא מן הכלל".
נציגות הציבור כרמלה קול-אמן ואידה שפירא הסכימו עם יפת. את ההסתדרות וארגון הכבאים ייצגו עוה"ד יעל שילוני ושמרי סגל, ואת המדינה - עו"ד טל זרקו.
