נוהל להידברות בביה"ד לעבודה

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-ליבנה, מפרסמת (יום ב', 13.9.21) נוהל לביצוע הידברות בבתי הדין במסגרת סכסוכים קיבוציים. זאת, לאחר שאימצה את מסקנותיה של ועדה שהקימה לאחר שנציב התלונות על שופטים דאז, אליעזר ריבלין, קבע שניהול ההידברות בידי השופטים הדנים בתיק אינו תקין. בראש הוועדה עמדה הנשיאה לשעבר של בית הדין לארצי, נילי ארד. וירט-ליבנה קובעת: "ככלל, בית הדין לעבודה רשאי, לבקשת בעל הדין או מיוזמתו, אם ראה שיש בכך כדי לייעל את ניהול ההליך, לקדם הליך הידברות בין הצדדים לסכסוך העבודה הקיבוצי במטרה להביא לחידוש המגעים והליכי המשא-ומתן בין הצדדים וכן ליישוב המחלוקות ביניהם". ההליך חייב להיות בהסכמת כל הצדדים, ויש לתעד בפרוטוקול הסכמה זו ואת ההחלטה על קיום ההידברות. במידת האפשר ההידברות תתקיים באולם בית הדין, ורק בנסיבות חריגות ובהחלטה מנומקת ניתן לקיימו במקום אחר. הנוהל מדגיש: "הליך ההידברות יתקיים בנוכחות באי-כוח הצדדים ונציג בעלי הדין, וככל שנדרש, בנוכחות גורמים מוסמכים ורלוונטיים נוספים. במקרים חריגים בהם מתבקש בהסכמת הצדדים כי ההליך יתקיים שלא בנוכחות עורכי הדין, ישקול בית הדין בקשתם ויחליט בה לגופו של עניין ונסיבותיו. הדיון בהליך ההידברות יתנהל במעמד הצדדים ולא יתקיים במעמד צד אחד בלבד. ככל שישנו צד להליך שאינו צד לניהול המו"מ בסכסוך הקיבוצי, יש לקבל את הסכמתו שלא לקחת חלק בהליך". על-פי הנוהל, ההידברות לא תתועד במלואה בפרוטוקול, אלא בסיומה "בית הדין ישקף בפרוטוקול הדיון את עיקר ההסכמות, כפי שגובשו בהליך ההידברות". עוד נקבע: "הודיע צד להליך ההידברות, בכל עת ומכל סיבה שהיא, כי הוא מבקש להפסיק את הליך ההידברות כמו גם לקבל הכרעה ופסיקה לדין, או במקרה בו הגיע בית הדין למסקנה כי הליך ההידברות מיצה את עצמו, יורה בית הדין בהחלטה על הפסקת ההידברות והדיון יחודש בפני המותב".