קרן עזריאלי אינה שולטת בקבוצת עזריאלי ואינה חייבת במס על דיבידנד בסך 57 מיליון שקל שקיבלה בשנים 2016-2014 בגין מניותיה בקבוצה. כך קובעת (9.9.21) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירדנה סרוסי, המותחת ביקורת חריפה על טענותיה של רשות המיסים ועל התעקשותה לנהל את ההליך.
הקרן הוקמה בידי דוד עזריאלי המנוח בשנת 2008, ובשנת 2014 הוא העניק לה 5.7% ממניות קבוצת עזריאלי - אותן החזיק באמצעות Azrieli Holding - בשווי שוק של 839 מיליון שקל. הסכם התרומה בין הקרן לבין חברת האחזקות קבע, כי כל זכויות ההצבעה בגין המניות נותרו בידי עזריאלי אחזקות. מטרת התרומה הייתה לאפשר לקרן ליהנות בצורה שוטפת מהכנסות מדיבידנדים לצורך מימון פעילותה.
על-פי אתר הקרן, היא עוסקת בתחומים הבאים: חינוך - בדגש על צמצום פערים, חינוך טכנולוגי/מקצועי, חינוך סביבתי, זהות ישראלית-יהודית, אדריכלות ועיצוב, הנצחת השואה וספורט; מחקר רפואי ומדעי; קידום בעלי מוגבלות שכלית, עם דגש על דיור בקהילה; רווחה וחברה; תרבות ואמנות; מלגות לתארים מתקדמים ופוסט-דוקטורט; והענקת פרס לתלמידי אדריכלות. בראש ועד הקרן עומדת דנה עזריאלי, בתו של דוד עזריאלי ומי שמנהלת כיום את הקבוצה. בניהול הקרן שותפים בין היתר אחותה, נעמי עזריאלי, ומנחם עינן, שהיה המשנה ליו"ר הקבוצה.
פלפולים כדי לצייר תמונה שאיננה כזו
פקיד שומה ת"א 5 טען, כי הקרן שותפה בבעלות בקבוצת עזריאלי ולכן מדובר בהכנסה עסקית החייבת במס, ולא בהכנסה מלכ"רית הפטורה ממנו - ולכן דרש ממנה מס בסך 14 מיליון שקל. סרוסי קיבלה את ערעורה של הקרן ואומרת: "הטענה כי המערערת, עמותה ומלכ"ר ללא זכות הצבעה במניות קבוצת עזריאלי, היא בעלת שליטה בקבוצת עזריאלי, חברה ששוויה נאמד במיליארדי שקלים, איננה מתיישבת עם השכל הישר ועם שורת ההיגיון ואני תמהה על המשיב על התעקשותו לנהל הליך שלם בסוגיה זו.
"במקרה דנן עולה באופן ברור, כי נעשה ניסיון מבורך להעניק עצמאות כלכלית למערערת, עמותה שתורמת רבות במגוון תחומים, מבלי שתהיה לכך כל השפעה על התנהלותה העסקית של קבוצת עזריאלי. הדרך שנבחרה לכך היא תרומת מניות שמבטיחות זכות לקבלת דיבידנדים, מבלי שמועברת זכות ההצבעה שנובעת מאותן מניות. הא ותו לא. העניין הוא פשוט ואין כל צורך בפלפולים כאלה ואחרים מצד המשיב על-מנת לנסות ולצייר תמונה שאיננה כזו. לא רק זאת, אלא שהערמת הקשיים מצד המשיב במקרה דנן והניסיון לקעקע מתווה זה, עלולים לגרום לאפקט מצנן ביחס לניסיונות דומים לחיזוק עמותות פילנטרופיות".
סרוסי דוחה את שלושת נימוקיו של פקיד השומה. ראשית טען, כי ההסכם בין הקרן לבין חברת האחזקות יצר שיתוף פעולה בין השתיים, ומכאן שהקרן שותפה בבעלות. סרוסי אומרת: "למערערת אין כל יכולת, בכוח או בפועל, לכוון את פעילותה של קבוצת עזריאלי, בין לבד ובין עם AHI [חברת האחזקות], לא מכוח הסכם התרומה ולא מכוח העברת המניות". פקיד השומה עצמו הודה בכך בנימוקי השומה: "הסכם התרומה שולל את יכולתה של המערערת להשפיע על השליטה ועל הניהול בקבוצת עזריאלי". בפועל, לקרן אין כל יכולת להשפיע על ניהול עסקי הקבוצה.
גם המסעדה היא בעלת שליטה?
הנימוק השני והמרכזי היה הזהות בין מנהלי קבוצת עזריאלי לבין ראשי קרן עזריאלי - האחיות עזריאלי ועינן. על כך אומרת סרוסי, כי באותה צורה ניתן לטעון שקבוצת עזריאלי שולטת בקרן, וזה אף הגיוני יותר. היא מוסיפה: "הדעת נותנת, כי אם בעלי התפקידים הכפולים ישקלו שיקולים זרים, הרי שאלו יהיו שיקולים אישיים שלהם, ולא שיקולים של העמותה, שמלבד פעילותה הפילנטרופית, לא מועילה לבעלי התפקידים הכפולים ולו במעט. השפעת עסקי קבוצת עזריאלי ו-AHI על חייהן של בנות המשפחה משמעותית עשרות מונים מהשפעתה של המערערת, ובמדרג השיקולים שיישקלו על ידן, העמותה תהיה מדורגת בסדר עדיפות נמוך יותר".
סרוסי ממשיכה ומביאה את עמדת פקיד השומה עד לאבסורד. לשיטתו, היא אומרת, כל התחשבות באינטרסים משמעותה שליטה. "כך למשל, אם נניח כי בנות משפחת עזריאלי הולכות באופן קבוע למסעדה מסוימת שאהובה עליהן, הרי לשיטת המשיב, גם אותה מסעדה היא בעלת שליטה בקבוצת עזריאלי, שכן הן יכולות להתחשב באינטרסים שלה בקביעת מדיניות הקבוצה". עוד היא מדגישה, כי לנושאי משרה אסור לשקול שיקולים זרים, ולכן "לא ניתן לצאת מתוך נקודת הנחה כי בעלי התפקידים הכפולים מכוונים את פעילות קבוצת עזריאלי בהתאם לאינטרס המערערת, שכן אז נמצאנו מפקפקים בכשרות כהונתם".
יתרה מזאת: "ככלל, המשיב התעלם ממושכלות יסוד, בדמות ההפרדה התאגידית ועקרון האישיות המשפטית הנפרדת, כאשר התייחס למערערת, לקבוצת עזריאלי, ל-AHI ולבנות משפחת עזריאלי כגורם אחד... על זאת יש להוסיף, כי גם מבחינה מעשית לא הוכח כי המערערת מכוונת את פעילותה של קבוצת עזריאלי. דווקא ההפך הוא הנכון. המערערת הדגימה כיצד התקבלה בקבוצת עזריאלי החלטה הנוגעת לה ישירות שיש בה כדי לפגוע בה – אי-חידושו של הסדר התרומות מקבוצת עזריאלי למערערת – ואילו מהצד השני, המשיב הודה כי הוא לא מצא ולו מסמך אחד ממנו עולה כי קבוצת עזריאלי שקלה את השיקולים של המערערת בהחלטותיה".
עסקינן בתיק שלו אדנים רעועים
הנימוק השלישי היה, שקבוצת עזריאלי התייחסה לקרן עזריאלי כבעלת שליטה בה - אך סרוסי דוחה זאת, תוך ציטוט דיווחיה של הקבוצה. הללו מלמדים, כי "קבוצת עזריאלי לא דיווחה כי המערערת היא בעלת שליטה בה, אלא היא דיווחה כי היא תתייחס אליה 'כאילו' היא בעלת שליטה בה, ורק "לעניין חובות החלות או המתייחסות על-פי חוק החברות לבעלי שליטה בחברה". כלומר, המערערת הייתה מוכנה להחמיר ולקבל על עצמה סייגים מעבר לנדרש, בכל הנוגע לחובות על-פי חוק החברות". דיני החברות ודיני המיסים שונים בתכלית, ולא ניתן להשליך מאלו על אלו - מדגישה סרוסי.
סרוסי חייבה את פקיד השומה בתשלום הוצאות בסך 70,000 שקל, והיא מנמקת: "בשיעור זה הבאתי בחשבון גם את התנהלות המשיב בהליך, לרבות המחדל שבאי-התייצבותו לדיון הראשון, חקירת עדים באריכות שלא לצורך, התעקשותו על ניהול ההליך למרות שיקוף הסיכויים על-ידי בית המשפט והגשת הסיכומים באיחור באופן ששיבש את עבודת בית המשפט. כפי שחזרתי והצגתי לא אחת בפני המשיב, עסקינן בתיק שלו אדנים רעועים, וטוב היה לו שעה לאמירותי באופן שהיה נמנע מניהול ההליך, שנוהל על חשבון הליכים אחרים הראויים להתברר". את הקרן ייצגו עוה"ד זוהר לנדה ואלדד בן-רובי, ואת פקיד השומה - עו"ד עדי חן.
