תנאי העסקתם של עובדים פלשתינים בענף הבניין מטרידים את הוועדה המיוחדת לעובדים זרים. בדיון (יום ב', 13.9.21) בכנסת, אמר ראש מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, מאיר דוד: "כבר שלוש שנים שאנחנו במחסור של 40 מפקחי עבודה ועוד 50 סטודנטים שאמורים לסייע להם, בנוסף ל-86 המפקחים הקיימים. אנחנו כבר בתהליכי גיוס ומקווה שנצליח להגיע למכסה בחודשים הקרובים". דוד ציין כי עיקר התלונות שמגיעות למשרדו (כ-15%) מהעובדים הפלשתינים נוגעות לדיווח שקרי של המעסיקים על שעות העובדה בפועל, ובעקבות זאת פגיעה בשכר ובתנאים הסוציאליים.
מנהלת תחום פנים וסביבה באגף החשכ"ל במשרד האוצר, יעל פריש, ציינה כי כספי גמלאות שנצברו עבור עובדים פלשתינים מאז שנות השבעים, בסך 3 מיליארד שקלים, מנוהלים כיום ברשות האוכלוסין וההגירה וצפויים לעבור לקרנות "עמיתים". בנוסף, חצי מיליארד שקלים מדמי מחלה לעובדים שהופקדו על-ידי המעסיקים, עתידים לחזור אליהם. עו"ד מיכל תג'ר מעמותת "קו לעובד" אמרה בתגובה כי העברת הכספים עלולה להימשך שנים רבות. "רק בודדים קיבלו גמלה, זו לא איזו הטבה כמו שאת מתארת. קחו אחריות". לדבריה הצטרפה יו"ר הוועדה, ח"כ אבתיסאם מראענה: "מדובר בקבוצת עובדים מוחלשת מאוד שהחיים שלה לא דבש. לי עצמי יש קושי להבין את תנאי הפנסיה שלי, אז איך הפועלים הפלשתינים אמורים לדעת כמה כסף יש להם?". פריש השיבה: "הם מודעים לכך וגם מושכים כספים. לצערי אין להם מודעות לחיסכון פנסיוני".
הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה, עו"ד שירי לב-רן, ציינה כי בתלוש השכר של העובדים מופיע מספר טלפון (050-6290758) אליו ניתן לשלוח הודעות ווטסאפ בערבית עם תלונה על הפרת זכויות, והיא זוכה למענה מיידי. בתגובה אמרה יו"ר הוועדה: "זה אם העובד בכלל מקבל תלוש. הוא חלש מול המעסיק וספק אם יהיה לו האומץ לפנות".
מנהל תחום בטיחות במשרד הכלכלה, רן כהן: "הגדלנו במאות אחוזים את האכיפה. אנחנו מקפיאים עבודות עם קבלנים שמפירים הוראות בטיחות ונמצאים בעיצומו של קידום הצעות חוק ותקנות שעיקרם הטלת אחריות גם על מהנדסים, יזמים ומנהלי עבודה".
סמנכ"ל עמית - הקרן לפיתוח ענף הבנייה, זוהר שטיינברג, אמרה: "הדרכות הבטיחות הן ביזיון, ומתקיימות במהירות על קפה ועוגה. מפקירים את חיי העובדים. את האחריות הגדולה ביותר, של חינוך לבטיחות, מעבירים לפלשתינים?".
סמנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, יצחק גורביץ: "העובדים הפלשתינים מגיעים עם היעדר מיומנויות בטיחות. מדינת ישראל לא מוכנה להירתם לסוגיית ההדרכה".
במהלך הדיונים עלתה גם סוגיית העומס והצפיפות בעת כניסת עובדי פלשתינים לעבודה בישראל. עו"ד רוני פלי מאגודה לזכויות האזרח ציינה כי במחסום 300 (בית לחם) וגם במחסום אייל יש עומס חריג, לטענתה בשל ניהול לקוי של המחסומים בשעות העומס (חמש עד שבע וחצי בבוקר). "פועלים נפצעו בגלל הצפיפות והדוחק ויש חשש מהפצת נגיף הקורונה במצבים כאלה", אמרה פלי. ח"כ אוסאמה סעדי: "יש גם כאלה שמצאו את מותם". ח"כ מראענה: "ביקרתי לפני שבועיים במעבר אייל, לא היה שום אוורור והיה עמוס. במעבר לישראל מתחיל להיות תוהו ובוהו".
בתגובה אמרה ראש ענף כלכלה במשרד הביטחון, מורן חדד: "השקענו מאות מיליוני שקלים בשיפור המעברים, אבל לא הכל מושלם. אני שומעת מנגינות חיוביות של פועלים. הם יכולים כבר לקום מאוחר יותר ולהגיע ערניים לעבודה". חדד התייחסה גם לסוגיית הספסרות בהיתרי עבודה לפועלים פלשתינים (כ-2,500 שקלים בחודש שגובים "מאכערים" פלשתינים בתמורה לקבלת היתר): "אנחנו מנסים למזער את התופעה, ייקח זמן עד שהיא תיעלם לחלוטין".
יו"ר הוועדה מראענה הודיעה כי הדיונים בנושא יימשכו; "כבר שנים מדברים על שיפור לטובת העובדים. למה הכל כל כך מסובך?", תהתה.
