X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות
שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין:

שופט מחוזי יצר עבירה שאיננה בחוק

השופט אלכסנדר רון הרשיע קשיש במעשים מגונים כלפי נערה על-פי החוק למניעת הטרדה מינית - למרות שאין בו עבירה פלילית שכזאת - במקום להרשיעו על-פי החוק העונשין שטיין: העונש שגזר שטיין - ארבעה חודשי מאסר על תנאי - הוא קל כנוצה
▪  ▪  ▪
רון. חובה לבטל את פסק הדין
השופט קרא: השופט רון אינו נותן די משקל להוראות החוק
איתמר לוין
ביקורת חריפה של שופט בית המשפט העליון על הצורה בה מנהל השופט המחוזי הירושלמי את משפטו של נאשם בפדופיליה: מעט מדי דיוני הוכחות, המתחילים באיחור ונמשכים שעות בודדות
לרשימה המלאה

שופט אפשר "מסע דיג" של נאשם בפדופיליה
איתמר לוין
מזוז קובע: אלכסנדר רון, המכהן במינוי בפועל במחוזי בירושלים ומועמד למינוי קבוע, סטה ללא הצדקה מהלכת העליון בקבלו בקשה של רב הנאשם בעבירות מין בתלמידה
לרשימה המלאה

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אלכסנדר רון, יצר עבירה פלילית שאיננה קיימת ועל פיה הרשיע אדם במעשים מגונים ואף גזר את עונשו. כך קובע (יום ג', 14.9.21) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, המוסיף, כי העונש שגזר רון היה "קל כנוצה".
קשיש בן 80, שהיה מצוי במעצר בית על אונס, קרא לשכנתו בת ה-15 (עימה לא הייתה לו כל היכרות) להיכנס לדירתו. הוא נעל את הדלת והחל מנהל איתה שיחה בענייני מין, ליטף אותה בידה ובראשה, ונישק את ידיה ואת לחיה למרות התנגדותה. הוא הואשם במעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה 16, אך רון זיכה אותו מעבירה זו (על-פי חוק העונשין) והרשיע אותו בהטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית; הוא גזר עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 4,000 שקל לנערה.
מעשה מגונה אינו תלוי תרבות
שני הצדדים ערערו על פסק הדין ושטיין קיבל את ערעורה של המדינה. הקשיש טען, כי לא ביצע עבירת מין אלא ביקש להפיג את בדידותו והביע חיבה בצורה המקובלת בקרב בני עדתו. על כך אומר שטיין, כי "השאלה האם התנהגות מסוימת מהווה 'מעשה מגונה' חייבת להיבחן בראי 'האדם הסביר' - דהיינו: לפי המוסכמות החברתיות שלפיהן אנו חיים... אכן, אדם אחד יכול להבין מעשה מסוים כמעשה טבעי ורגיל, שאינו נגוע בשום פגם מוסרי, בעוד שאדם אחר יכול לתפסו כמגונה ופסול מניה וביה.
"ברם, תובנה חשובה זו, אין בה כדי ליצוק פלורליזם תרבותי אל תוך האיסור הפלילי על 'מעשה מגונה' באופן שיאפשר למי שכופה את עצמו על הזולת ומבצע בו מעשה המוגדר כמגונה בדיני העונשין למלט את עצמו מן האחריות ומן העונש. פטור מעין זה יסכל מניה וביה את מטרותיהם של דיני העונשין, יפגע בערכים החברתיים עליהם דינים אלו מגנים, ויחשוף חלקים מהאוכלוסייה - אנשים שאין בכוחם להגן על עצמם - לפגיעות מיניות".
שטיין מדגיש: "אין בידינו לשרש דפוסי תרבות שמתיימרים לתת לגיטימציה למעשים בעלי אופי מיני אשר פוגעים באדם אחר מבלי שהוא מסכים - או מבלי שיש לו יכולת להסכים - לעשייתם. לצד מגבלה זו, סמכויות השפיטה אשר מופקדות בידינו מאפשרות לנו - ולדידי, מחייבות אותנו - לחסום את זליגתם של דפוסי תרבות אלה אל תוך יסודותיהן של עבירות מין; וכך נעשה. 'מעשה מגונה' לא יפסיק אפוא להיות מגונה ובר-עונשין מפאת קיומו של דפוס תרבותי כזה או אחר שמתיימר להלבינו ולתת לו לגיטימציה. כמו-כן, מי שעושה מעשה כאמור לא יוכל לפטור את עצמו מההרשעה ומהעונש בטענה כי דפוס תרבות הטבוע באמונתו גרם לו להאמין שמדובר במעשה מותר, ולא בעבירה בת קלון".
העבירה אינה תלויה במגע פיזי
במקרה הנוכחי, קובע שטיין, אין ספק שפעולותיו של הקשיש היוו מעשה מגונה, שכן "במסגרת המוסכמות החברתיות לפיהן אנו חיים, מעשים כאמור נחשבים בלתי הוגנים, בלתי צנועים ובלתי מוסריים". בניגוד לפסיקתו של רון, שטיין מוצא שמטרת המעשים הייתה מינית. רון ציין, כי בדרך כלל מעשה מגונה הוא פיזי - אך שטיין מזכיר שעבירה זו אינה מצריכה מגע פיזי כלשהו. הקשיש דיבר עם הנערה על חיי המין שלו, ומכאן עולה בבירור שהמעשים שבאו בעקבותיהם נעשו כדי לספק את הצרכים עליהם דיבר. עוד מעיר שטיין, כי רון קיבל במלואה את עדות הנערה, שסיפרה שיצאה נסערת מן הדירה, ולכן קשה להבין כיצד פסק שהמעשים לא היו בעלי אופי מיני.
כאמור, רון הרשיע את הקשיש על-פי החוק למניעת הטרדה מינית, הכולל איסור על מעשים מגונים. אולם, אומר שטיין, חוק זה אינו קובע עונש כלשהו על מעשים כאלו, אלא מאפשר לבית המשפט להעניק לנפגע/ת פיצוי ללא הוכחת נזק. המחוקק לא הגדיר מעשים מגונים כעבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, שכן הם מהווים עבירה לפי חוק העונשין.
שטיין קובע: "פסק דינו של בית משפט קמא יצר עבירה פלילית ללא אסמכתא בחוק, בשל כך חובה עלינו לבטלו. בית משפט קמא צדק בקובעו כי מעשיו של המערער מצויים ברף החומרה התחתון של מעשים מגונים, אולם נתון זה אינו יכול להפוך 'מעשה מגונה', כמשמעו בחוק העונשין, לעבירה שאינה מצויה בספר החוקים. נתון זה משליך אך ורק על עונשו של המערער, שמפאת גילו ושאר הנסיבות זכה לעונש קל (אם לא קל כנוצה, בהתחשב בחומרת העבירה שהלה ביצע)".
לאור זאת קובע שטיין, כי הקשיש יורשע במעשים מגונים על-פי חוק העונשין - אך עונשו ייוותר על-כנו, שכן המדינה לא ערערה עליו. השופטים יצחק עמית ונעם סולברג הסכימו עם שטיין. את הקשיש ייצג עו"ד אריאל עטרי, ואת המדינה - עו"ד שרית משגב.

תאריך:  14/09/2021   |   עודכן:  14/09/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שופט מחוזי יצר עבירה שאיננה בחוק
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות משמר המשפט
איתמר לוין
הקרן שהקים דוד עזריאלי קיבלה 5.6% ממניות הקבוצה, שהקנו לה דיבידנדים ב-57 מיליון שקל בשנים 2016-2014    פקיד שומה ת"א 5 טען שהקרן היא בעלת שליטה בקבוצה ודרש ממנה מס    השופטת ירדנה סרוסי: הטענה איננה מתיישבת עם השכל הישר וההיגיון, לא היה מקום שפקיד השומה ינהל את ההליך
איתמר לוין
הידברות בניהול השופטים תתקיים רק בהסכמת כל הצדדים וכולם יהיו נוכחים בה; בפרוטוקול יתועדו רק עיקרי ההסכמות; כל צד יוכל לבקש להפסיק אותה ולחזור לקיומו של ההליך
איתמר לוין
קובע לראשונה: בית המשפט רשאי לעיין במידע חסוי בבואו להחליט האם לתפוס את רכושו של חשוד ולגבי המשך ההחזקה בו    הסיבות: מדובר בחלק מהליכי החקירה; פרקטיקה מקובלת בבתי המשפט; יש לאפשר בקרה שיפוטית לצד מניעת חשש לזיהום החקירה
איתמר לוין
תחילה הוציא בית המשפט בנצרת צו האוסר לפרסם את עצם קיומה של החקירה בנוגע לבריחת האסירים הביטחוניים    כעת אוסר בית המשפט בראשון לציון לצטט מה שמתפרסם בנושא באמצעי תקשורת זרים וברשתות החברתיות
איתמר לוין
בשנת 2012 הוגש כתב אישום נגד אדם שביצע בבתו עשרות עבירות מין בשנים 2006-1996, כאשר הייתה בת ארבע עד 14 - אך בניגוד לדרישת החוק, לא ניתן אישורו של היועץ המשפטי לממשלה לגבי שש השנים הראשונות    למברגר נתן אישור בדיעבד רק ערב הדיון בערעור, באיחור של תשע שנים    התוצאה: האיש זוכה מהעבירות הישנות ועונשו הופחת מ-20 ל-15 שנות מאסר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il