אנגלמן מוצא שורה של ליקויים בהפעלת המתווה. רשות התחרות לא העבירה התייחסות האם ההסכם בין חברת החשמל לשותפות "לוויתן" הוא בבחינת הסדר כובל אסור, שיש בו משום פגיעה בחוק התחרות או שאינו עומד בתנאים שנקבעו במתווה הגז. לפיכך, ההסכם בין החברה ל"לוויתן" נכנס לתוקף. ואילו שנתיים לאחר הסכם הגישור בין בעלי "תמר דרום-מערב" לבין המדינה, הצדדים עדיין מצויים במו"מ לגבי חלקה של המדינה בהכנסות. עוד מציין אנגלמן, כי עדיין ישנן החזקות צולבות בין מחזיקי הזכויות במאגרי הגז ויש מפעיל אחד לשני המאגרים, מה שעלול להביא לכדי חשש לפגיעה בסעיפי חוק התחרות שלא קיבלו פטור במסגרת מתווה הגז.
בדצמבר 2018 השלים הצוות בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה את בחינת ההתפתחויות שחלו במשק הגז הישראלי במהלך השנים מאז החלטת הממשלה, וערך בחינה מחודשת לגבי ההיצע והביקוש לגז טבעי, כולל משאבים, עתודות ותמונת מצב עכשווית ועתידית של פיתוח מאגרי הגז הטבעי. עם זאת, הצוות לא בחן התפתחויות בעולם בנושא המיסוי ולא בחן את מיקומה של ישראל בעניין זה בהשוואה למדינות האזור בפרט והעולם בכלל.
הגם שבשלהי שנת 2010 פורסמו תוצאות קידוח "לוויתן" לציבור, קבע משרד האנרגיה לגביו את מועד התגלית לינואר 2014. הדבר דרש מרשות המיסים לבחון קביעה של תאריך אחר לתום תקופת החיפוש מזה שקבע משרד האנרגיה למחזיקי הזכויות במאגרי הגז, ודרש את מיונן וסיווגן של ההוצאות המדווחות על ידן להוצאות חיפוש ולהוצאות הקמה. מיון וסיווג הוצאות שגוי פוגע בהכנסות המדינה מתקבולי הגז. בתקופת הדחייה בין 2013 ל-2014 הוציאו מחזיקי הזכויות ב"לוויתן" מאות מיליוני שקלים, שלדעתם נחשבים כהוצאות הזכאיות להטבות המשויכות לתקופת חיפוש.
