ועדת החוקה אישרה (יום ג', 19.10.21) את תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות)(תיקון מס' 2), התשפ"א-2021. לפי התיקון המוצע, בספח תעודת הזהות של הורים שכולים שיבקשו זאת, יירשם לצד שמו של ילדם שנהרג במערכות ישראל או בפעולות איבה 'חלל' באופן אחיד. זאת לאחר פניות של ארגונים המלווים את נפגעי פעולות האיבה, שציינו כי השוני בניסוח ההגדרות 'חלל' או 'חללת' ביחס למי שנהרג או נהרגה במערכות ישראל, לעומת 'נספה' למי שנהרג בפעולות איבה, פוגע ברגשות המשפחות השכולות.
בפניית שרת הפנים, איילת שקד לוועדה נכתב: "תקנות מרשם האוכלוסין תוקנו בהתאם לאישור ועדת החוקה בנובמבר 2020, כך שלפיהם הורים שכולים, שילדם נפל במערכות ישראל או בפעולות איבה וניתן לכך אישור מאת הגורם הרלוונטי, יכולים לבקש כי בספח תעודת הזהות שבידם יירשם לצד שמו של הילד שנפטר- 'חלל מערכות ישראל' או 'נספה בפעולות איבה' בהתאמה. לאחר התיקון התקבלו פניות מארגונים המלווים את נפגעי פעולות האיבה בהן נטען כי השוני בניסוח ההגדרות בין 'חלל' ביחס למי שנפל במערכות ישראל לעומת 'נספה' ביחס למי שנפל בפעולות איבה, פוגע ברגשותיהן של המשפחות השכולות. מאחר שמטרת התיקון הייתה להיטיב עם המשפחות השכולות ולהקל עליהן ככל האפשר, בקשתי היא לתקן את התקנות שוב כך שההגדרות תהיינה זהות וייעשה שימוש במונח 'חלל' ביחס למי שנהרג במערכות ישראל וביחס למי שנהרג בפעולות איבה".
יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב (העבודה): בנושא הסמלי אבל החשוב והרגיש הזה קיימת כמובן הסכמה של כל הגורמים הנוגעים בדבר ואנחנו בכל ועדות הכנסת ובמיוחד בוועדה הזאת מכירים בכוחן של מילים וכמה לעיתים סמלים הם הרבה יותר מסמלים".
עוד אמר: "יש כאן תהליך ציבורי של חלחול ההכרה והתודעה. גם יום הזיכרון בד' באייר הוגדר במשך עשורים לא מעטים כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ושינה בכיוון נכון את אופיו ליום שבו אנחנו מתייחדים גם עם זכרם של חללי פעולות האיבה. אני מודה לכם בשם כל אזרחי ואזרחיות ישראל על הפעולה שלכם שבוודאי כרוכה בכאב וגעגוע אישיים אבל היא פעולה חשובה שגורמת לכולנו לזכור שמשפחת השכול בישראל לצערנו מורכבת גם ממשפחות שאיבדו את יקיריהם בפעולות איבה. אני בטוח שבפעם הבאה שנידרש בסוגיות האלה מלכתחילה המחשבה תהיה מחשבה שכוללת את שני הסוגים של משפחת השכול".
עו"ד רותי פרמינגר, יו"ר וועדת חקיקה, ארגון נפגעי פעולות איבה הודתה "על הדברים המרגשים כי זה לא מובן מאליו", ואמרה: "זה תהליך שהארגון עובר בצורה מאוד קשה וכואבת. תקלה יצאה בנושא הזה בתיקון הראשון אבל אני שמחה שאנחנו מתקנים את זה. חשוב להביא את המיית הלב של המשפחות השכולות שבסופו של יום יש אנשים שלא מבינים למה זה בכלל חשוב, וזה הדבר היחיד שנשאר בצד הזיכרון. פעולת איבה היא רצח של אנשים באשר הם, יהודים, ישראלים. ולכן הדבר הזה מאוד חשוב ואני מקווה שזה באמת יחלחל".
אייבי מוזס, יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה: "איבדתי את אשתי עופרה כשהייתה בהריון, היא נשרפה מול העיניים שלי. טל בני בן ה-5 לא שרד את התופת ונפטר אחרי 90 יום. נותרתי עם שני ילדי שסבלו מכוויות קשות מאוד. למה שאהיה שונה מחלל צה"ל? לבן שלי בן ה-5 לא היה נשק להתגונן. הוא נהרג במלחמה בעורף. יש מלחמה בעורף ויש מלחמה איפה שהחיילים נהרגים ואני מכבד את כולם. שלשום חייל צה"ל עם בעיה נפשית קשה, קפץ מרכב נוסע והתאבד. ביום הזיכרון אעמוד גם בשבילו כי הוא חייל. אותי לא מעניין איך הוא נהרג הוא חלל. וגם אצלי אני אומר, אשתי שהייתה בהריון נשרפה, נהרגה מול העיניים, למה שלא יכבדו אותה גם? יש לנו בארגון אישה בשם מיכל ליפשיץ, בנה החייל בחיל-האוויר נהרג והבן השני נהרג בפיגוע. אז יהיה כתוב אצלה על הטייס חלל ועל הבן השני יהיה כתוב נספה?. גם ביום הזיכרון הנפגעים זה המשפחות שאיבדו את יקיריהם. לנו יש חללים. 4,500 משפחות שאיבדו את יקיריהם, 16,000 נכים, 104 יתומים משני הורים, אין את זה בשום מקום. הם לא נספו הם נרצחו, כל אחד ואחד אצלנו זה 100% נפגעים, 100% חללים. אני לא נכנס לתאונות אימונים או תאונות שבן אדם הולך לפאב והורגים אותו. עצם העובדה שחייל צה"ל שם מדים, אני עומד דום בשבילו, אני מכבד אותו כי הוא נתן את עצמו למדינה. גם המשפחה שלי נתנו את עצמם למדינה ואני מבקש שזה יהיה באמת שווה בשווה לכולנו. אסור להפריד בין דם לדם".
עוד אמר: "בכל מה שקשור לצה"ל אנחנו באותו הגובה בכל דבר, כך למשל באחוזי נכות ועוד. אני נלחם היום להקים את ההיכל הנצחה שלנו בהר הרצל. להביא לתודעה של אנשים. אחרי 120 שלי, מי יגיד קדיש על היקרים שלי שהלכו לעולמם? אני דואג ששמם יהיה חקוק לעולמי עד במדינת ישראל כי כאן הם נשרפו, דמם נשפך כאן במדינת ישראל ואני מניח שאיש לא יתנגד לזה".
בסיום דבריו הודה ליו"ר ח"כ קריב ואמר "עשיתם עבודת קודש".
יו"ר הוועדה ח"כ קריב סיכם את הדיון: "זהן תהליך שצריך לנהל אותו בהמון רגישות ומחשבה על הרגשות של כל המעורבים בדבר. כולנו מרגישים שמתגלגלת לידנו זכות לסייע בהכרה הציבורית וזאת בהחלט הכרה חשובה. חשוב לציין שבאנו בדין ודברים עם ארגון יד לבנים ועם ארגון האלמנות ויתומי צה"ל וגם מהם שמענו את האמירה שראוי להשתמש באותו מטבע לשון. המילה העברית "חלל" רומזת על החלל שנותר בלב האומה ולא רק בלב המשפחות אבל מעניין שהמקום היחיד בתורה שהמילה חלל מופיעה זה במצוות עגלה ערופה שעוסקת במצב שלא יודעים מי נטל את חייו של הקורבן וזה לא המצב כאן, אבל כן המצווה הזאת מזכירה שאובדנו של אדם זה לא רק מקרה פרטי ושהקהילה והציבור חוו זעזוע והם צריכים לתת ביטוי לחלל הזה שנפער. אנחנו מבטאים פה לא רק הכרה ברגשות המשפחה אלא גם אמירה של הציבור הישראלי על הקריעה במרקם החיים הישראלי, כמובן גם כתוצאה מפעולות טרור ופעולות איבה".
