שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אסתר נחליאלי-חיאט, דחתה (17.10.21) את עתירת חברת י.א ייעוץ טכני כלכלי נגד תוצאות המכרז למתן שירותי השגחת כשרות בצה"ל. במכרז זכתה חברת כשרות פתח לתקווה (כ.פ.ל) והיא תחליף את י.א ייעוץ, אשר העניקה את השירות מאז 2017. נחליאלי-חיאט קובעת, כי טענותיה של י.א ייעוץ נגד המכרז היו חלק מאסטרטגיה אני-תחרותית, שנועדה להביא לכך שהיא תמשיך להעניק את השירות.
טענתה העיקרית של י.א ייעוץ הייתה, כי כ.פ.ל לא עמדה בתנאי הסף ולפיו על המתמודדים להעסיק במישרין לפחות 50 עובדים שכירים בשנתיים שלפני המכרז (שפורסם באוגוסט 2020). לטענתה, כ.פ.ל כללה במכסה זו גם עובדים שהיו בחל"ת בשל הקורונה, למרות שלא העסיקה אותם בפועל. טענה נוספת שלה הייתה, כי כ.פ.ל קיפחה בעבר בצורה משמעותית את זכויות עובדיה.
בדחותה את העתירה אומרת נחליאלי-חיאט: למעט טענות פרשניות שנבדקו שוב ושוב ונדחו, לא מצאתי בעתירה טעמים של ממש שיכולים להוות בסיס להתערבות בית המשפט הליך המכרזי, ודווקא התרשמתי כי מה שמניע את גלגלי העתירה דנא הוא הרצון של העותרת להמשיך ולספק שירותי כשרות שהיא מספקת מזה שנים מספר, ותוצאת המכרז הנוכחי מהווה למעשה סיום העסקתה לתקופת המכרז הזו, אם כי נוכח פעולות העותרת הוארכה בפועל העסקתה הרבה מעבר למועד שבו היה עליה לסיים מתן השירותים. כך גרמה לרשות לשוב ולבחון ולבדוק את ההצעות, ולבסוף לאחר שכל טענותיה נדחו הוגשה העתירה דנא, וכך ממשיכה העותרת ליתן השירותים".
נחליאלי-חיאט מוסיפה: "טענות הפרשנות שהעלתה העותרת, כמו גם טענות אחרות שנטענו במסגרת העתירה, הועלו כאסטרטגיה שאולי יהיה בכוחה להביא לפסילת הזוכה, כ.פ.ל, וכך תמשיך העותרת ליהנות מבלעדיות במתן השירותים למשרד הביטחון כמשתתפת יחידה במכרז. אלא שדיני המכרזים נועדו להבטיח את ההגינות ואת השוויון בין המשתתפים במכרז כתכלית ראשונה במעלה של דיני המכרזים. על כן, שימוש אסטרטגי בטענות מכוח דיני המכרזים במטרה לסכל תחרות הוגנות או שוויון בין מתמודדים בניסיון להטיל דופי במשתתפים במכרז, הוא פסול".
אין אפילו רמז לחוסר סבירות
נחליאלי-חיאט מתארת את ההליך הארוך במיוחד בו בחנה ועדת המכרזים את טענותיה של י.א ייעוץ ודחתה אותה. "ועדת המכרזים [התייחסה] לכל פנייה שכזו בתשומת לב רבה ובכובד ראש, נעזרה בחוות דעת מקצועיות ופעלה במקצועיות ובסבירות ראויה שאינה מצדיקה כל התערבות בהחלטתה". בנוגע למספר העובדים אומרת נחליאלי-חיאט, כי גישתה של י.א ייעוץ עלולה להקשיח את תנאי המכרז באופן שימנע את כניסתם של מתחרים לשוק. י.א ייעוץ הייתה היחידה שלא נפגעה מן הקורונה, שכן שירותי ההשגחה בצה"ל נמשכו, וקבלת עמדתה תביא לכך שאיש מלבדה לא יוכל להתמודד במכרז. ואילו טענותיה בנוגע לזכויות עובדיה של כ.פ.ל לא הוכחו, והן נבדקו כראוי בידי ועדת המכרזים.
"הפוך והפוך בטענות העותרת ולא תמצא רמז לחוסר סבירות, בוודאי לא לחוסר סבירות קיצוני בהחלטת ועדת המכרזים. בהינתן שכך, לא מצאתי טעם להתייחס לטענות נוספות, שוליות, שהעלתה העותרת נגד החלטת ועדת המכרזים ולגבי ההליך וזאת נוכח התרשמותי כי טענות אלו נטענו בעלמא, בלי ביסוס מספיק או התייחסות לפסיקה הרלוונטית לעניין טענות העותרת, והתרשמתי כי זהו חלק מהשימוש האסטרטגי בעתירה דנא למימוש המטרות העסקיות-כלכליות של העותרת", אומרת נחליאלי-חיאט.
י.א ייעוץ חויבה בתשלום הוצאות בסך 70,000 שקל. את י.א ייעוץ ייצג עו"ד עדי ליבוביץ, את משרד הביטחון ייצגה עו"ד יסכה פישר-יוסף, ואת כ.פ.ל - עוה"ד שחר בן-עמי ומיכל רומנו-ברטהולץ.
