כפל תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה - הייעוץ וראש התביעה הכללית - מסייע למשילות ואינו פוגע בה. כך סבור (יום ה', 4.11.21) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. שר המשפטים, גדעון סער, הבטיח לדון בפיצול התפקידים לאחר בחירת מחליפו של מנדלבליט, המסיים את תפקידו בינואר הקרוב. מנדלבליט, אשר דיבר בכנס פתיחת שנת המשפט באוניברסיטת חיפה, הציג את כפל התפקידים כאחד מאבני היסוד בתפקידו של היועץ המשפטי.
מנדלבליט חזר על תפיסתו, לפיה הייעוץ המשפטי אינו פוגע במשילות אלא מחזק אותה. הוא הדגיש, כי ב-99% מהמקרים ("ואני ממעיט"), מגיעים הדרג הפוליטי והדרג המשפטי להסכמות המאפשרות לדרג הפוליטי לבצע את מדיניותו במסגרת החוק, וכי רק במקרים בודדים ביותר המסקנה היא שקיימת מניעוּת משפטית מביצועו של מהלך זה או אחר. "לדאבון הלב יש המעצימים, בכוונת מכוון ובאופן מלאכותי, את הוויכוחים בדבר הסתירה כביכול בין משילות לבין הקפדה על שלטון החוק. כך נוצרת, יש מאין, תחושה של בעיה שורשית ועוצמתית המשפיעה על הדמוקרטיה הישראלית. אך למעשה, מדובר בסוגיה שניתנים לה מדי יום, וגם בימים אלה ממש, פתרונות מעשיים", הוסיף. לדבריו, טענות אלו משמשות "ככסות, במקרה הטוב, לחוסר רצון לפתור בעיות מורכבות; ובמקרה הפחות טוב - לניסיון לשנות מן היסוד את מארג ההסדרים המבטיח את שמירת שלטון החוק".
מנדלבליט המשיך: "מכאן קצרה הדרך למצב מסוכן אליו התקרבנו בשנים האחרונות: המעבר משיח המשילות לשיח הנאמנות האישית לדרג הפוליטי, באופן שעומד בסתירה מוחלטת לעקרון 'הנאמנות הציבורית'. ומכאן גם קצרה הדרך לרעיונות בעייתיים, כמו 'חוק היועמ"שים' כמשרת אמון לדרג הפוליטי; התייחסות לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה כ'המלצה' בלבד שאינה מחייבת את הממשלה; חסימת דרכו של היועץ המשפטי מפני ייצוג האינטרס הציבורי בהליכים משפטיים במקרים בהם הדרג המדיני פועל בניגוד לעמדתו; ועוד. אני סבור שגישה זו של ניסיון להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה וסמכויותיו, באמתלת סרק של קידום, כביכול, של המשילות, מסוכנת לדמוקרטיה הישראלית. כאמור, בעיני, בלא שלטון חוק יציב ואיתן גם לא תתאפשר משילות".
היועצים המשפטיים - שומרי סף
מנדלבליט מנה את אבני היסוד, לשיטתו, של עבודת היועץ המשפטי: עצמאותו המקצועית, תפקידם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כשומרי סף, חובתה של הממשלה להישמע לחוות דעתו של היועץ המשפטי ועמידתו בראש התביעה הכללית. בנושא זה טוען מנדלבליט, כי כפל התפקידים מעניק ליועץ המשפטי "אפשרות ייחודית לראות תמונה מלאה ואחודה של שמירה על שלטון החוק ושל אכיפת החוק במדינת ישראל. מתוך כך, גם נתונה בידו יכולת חשובה ביותר לתאם בין עבודת הגופים השונים, לקבל תובנות חוצות ארגונים על דרכי פעולה נכונות, לשפר את אכיפת החוק במדינת ישראל, ולמעשה לסייע באופן מיטבי לממשלה להשיג את יעדיה".
אותו כפל גם מאפשר לו "לדעת מתי נכון לנהוג ב'ריסון משפטי'. ריסון מובנה זה מוביל לקבלת החלטות מדויקות יותר בתיקים פליליים שמעוררים שאלות משפטיות מורכבות, חדשניות וכדומה, או באירועים בהם המימד הייעוצי שלוב בהחלטה הפלילית. בשל ראייתו הרוחבית היועץ המשפטי לממשלה הוא הגורם המתאים ביותר למנוע הפללת יתר של התנהגויות בכלל ובשדה הפוליטי בפרט", סבור מנדלבליט. הוא הביא כדוגמה לכך את פרשת הצוללות, בה החליט - למרות הטענות כבדות המשקל שהועלו והתמונה המטרידה שנתגלתה - שלא להעמיד לדין איש מן הדרג הפוליטי [ובראשם בנימין נתניהו - א.ל].
"השאלה האם לקיים ועדת חקירה ממלכתית בעניין חשוב זה היא איננה שאלה משפטית, אלא שאלה ציבורית, שהמענה עליה יכול להינתן על-ידי נבחרי הציבור בלבד", הוסיף מנדלבליט. הוא לא אמר מהי עמדתו המשפטית בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשה, כפי שמציע שר הביטחון, בני גנץ, במקביל להליך הפלילי התלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב.
