פסקת ההתגברות בחוק יסוד החקיקה תחייב רוב מיוחד, אשר לא יהיה בן 80 חברי כנסת וגם לא בן 61 חברי כנסת. כך אומר (יום ה', 4.11.21) שר המשפטים,
גדעון סער. הוא הודה, כי קיימים חילוקי דעות משמעותיים בין סיעות הקואליציה לגבי חוק זה, וכי מטרת המינימום שלו היא למפות את נקודות ההסכמה והמחלוקת כדי שניתן יהיה להתקדם. סער מזהיר, כי אם החוק לא יחוקק כעת - נראה שלא יהיה סיכוי לחוקק אותו בשנים הקרובות.
בדברו בכנס המשפט של אוניברסיטת חיפה אמר סער, כי חוק זה יקבע את הדרך בה יוכל בית המשפט לבטל חוקים. הוא רמז, כי לדעתו יש להעניק סמכות זו רק לבית המשפט העליון ולקבוע נהלים מיוחדים לפסקי דין מסוג זה. לגבי פסקת ההתגברות - יכולתה של הכנסת לחוקק מחדש חוק שבוטל בידי בג"ץ - סער מתנגד הן לעמדתו של הנשיא לשעבר
אהרן ברק (80 ח"כים; לדבריו, משמעותה של דרישה כזאת היא שלא תהיה פסקת התגברות) והן לקולות מימין המבקשים רוב רגיל של 61 חברי כנסת. בעבר אמר סער, כי הוא תומך בדרישה לרוב של 65 חברי כנסת.
עוד התייחס סער לתזכיר החוק שמטרתו למנוע מנאשם בעבירה שיש עימה קלון להתמנות לראשות הממשלה. הוא שב ואמר כי מדובר בהצעה צופה פני עתיד (למרות שהדבר אינו נאמר בה), והדגיש, כי בניגוד לטענות שהועלו [כולל בידי השרה איילת שקד] - אין משמעותה הפקדת ההחלטה בידי היועץ המשפטי לממשלה, שכן מדובר במי שהכנסת הסירה את חסינותו או סירבה להעניק לו חסינות. לכן, טען סער, ההחלטה תהיה של נבחרי הציבור ולא של הדרג המייעץ. סער העיר בציניות, כי בלי חוק זה - דומה שדרישת סף לתפקיד ראש הממשלה תהיה קיומו של תיק פלילי.
סער קרא למערכת המשפט להתייעל ולמנוע עינויי דין, כולל באמצעות כתיבת פסקי דין קצרים: "לא כל פסק דין צריך להיות דוקטורט. אפשר להכריע ולעבור לתיק הבא". הוא מסר, כי הטיל על צוות בראשותו של מנכ"ל משרדו, ערן דוידי, לבחון אלו עבירות ניתן להפוך מפליליות למינהליות, וגם זאת כחלק מהפחתת העומס על בתי המשפט.
