תעמולה בחירות ברשתות החברתיות ערב הבחירות לכנסת ה-22 בשנת 2019 מעלה חשש, "כי ברשתות החברתיות מתקיים שיח רחב היקף המתיימר להיות אותנטי, אשר עלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות". כך מתריע (יום ב', 30.11.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח על ההתנהלות הכספית של המפלגות בבחירות אלו ובקודמות להן.
על פעילות זו ערב הבחירות לכנסת ה-21 אומר אנגלמן: "במחקר הועלו אינדיקציות לכך כי בוצעה פעילות תעמולתית ממומנת עבור סיעות באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר וכן באמצעות הפעלת חשבונות פיקטיביים, וזאת בין היתר בהתבסס על איתור חשבונות עוקבים במדינות שונות; על הגדלת מספר העוקבים אחר חשבונות של חברי כנסת מכהנים; ועל פעילות של חשבונות רבים לקידום ולהדהוד של מסרי תעמולה דומים או זהים".
לדברי אנגלמן, הוא פנה בנושא לכל הרשימות וקיבל תשובות זהות: כולן טענו, "כי לא רכשו חשבונות מקדמי מפלגה ולא הפעילו פרופילים פיקטיביים תמורת תשלום. עוד נטען כי יש להבחין בין פרסום בדפים ובחשבונות אישיים, שהוא כלי חוקי שבאמצעותו בעלי החשבונות מממשים את חופש הביטוי, ובין פרסומים אחרים. כאשר מדובר בפעילות אישית שאינה ממומנת, ראוי שמדינה דמוקרטית תאפשר לקיימה באופן חופשי ואין מקום להגבילה, וזאת להבדיל מפעילות מוזמנת הממומנת ומקודמת לטובת הסיעות".
אנגלמן מזכיר, כי עוד בשנת 2015 המליצה ועדה בראשות נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, לעדכן את חוק תעמולת הבחירות ולהחיל על האינטרנט ועל הרשתות החברתיות את הכללים הקבועים בו - אך הדבר טרם נעשה. מעבר לחשיבות של חשיפת העומדים מאחורי הפרסומים, מציין אנגלמן, הרי שהמצב הנוכחי אינו מאפשר לבחון בצורה מלאה את ההתנהלות הכספית של המפלגות, עליה הוא מופקד. "בהעדר זיהוי של הגורם האחראי לפרסומים במרשתת וברשתות החברתיות שאותרו במחקר, לא היה בידי לקבוע מי היה אחראי לפרסומים ואם מדובר בפעילות ממומנת לטובת הסיעות שלא באה לידי ביטוי בחשבונותיהן". לכן הוא ממליץ שהכנסת תפעל "להסדרה של הכללים והמגבלות החלים על פרסומי תעמולה במרשתת וברשתות החברתיות ולקביעת דרכי אכיפה בעניין, לרבות באמצעות הטלת סנקציות על מפרי הוראות החוק בנושא".
בנוגע לחובת ההזדהות של המפרסמים תכנים פוליטיים, ממשיך אנגלמן, ייתכן שיש להקפיד עליה באתרי חדשות מרכזיים ובצורה מסויגת בדפי פייסבוק פרטיים. "כמו-כן, ייתכן כי המחוקק יידרש להטיל מגבלות מסוימות גם על הרשתות החברתיות עצמן, אשר בהן מתפרסמים תכנים אלה... על כל סיעה לבחון את הפעילות המתקיימת בהם [בדפים הנושאים את שמה], ואם מצאה שזו אינה מבוצעת מטעמה - עליה להסתייג ממנה, וזאת על-מנת שלא תיוחס לסיעה".
