העליון מתח ביקורת על עו"ד רועי שרמן ולקוחו: עלילה שפלה ונבזית נגד המתלונן

עו"ד רועי שרמן ניהל עבור לקוחו "קו הגנה שלא ניתן להגדירו אלא כעלילה שפלה ונבזית כלפי המתלונן" - נער בן 18 שנפל קורבן למעשה סדום ושוד אכזריים וממושכים מצד לקוחו, מתן לוגסי. זו אחת הקביעות החמורות (יום ה', 30.12.21) העולות מפסק דינו של שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, הן נגד המערער והן נגד בא-כוחו, וזאת כחלק מביקורת יוצאת דופן בחומרתה שמותח העליון על קו ההגנה שהוביל עו"ד שרמן, עבור לקוחו. לוגסי תקף את הקטין באלימות קשה בלילה חשוך במרס 2018, ביצע בו מעשי סדום חוזרים ונשנים במשך שעה וחצי, שדד את הטלפון הנייד שלו ודרש את הססמה, הורה לקורבנו למשוך עבורו כסף מזומן (400 שקל) ואף דרש ממנו למסור לו סכומים נוספים מדי יום. קו ההגנה שהוביל שרמן היה, כי המתלונן הוא עבריין מין הומוסקסואל, הנוהג לסחוט אחרים באיומים, וכי הוא קיים יחסי מין אנאליים לפני האירועים בהם מדובר והללו מסבירים את החבלות בפי הטבעת שלו. שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, מתמצת את קביעותיו בנושא זה של בית המשפט המחוזי בתל אביב (הנשיא גלעד נויטל והשופטות טל חיימוביץ ולימור ביבי): "קו הגנה זה התברר כשקרי לחלוטין כאשר לא הובאה ולוּ ראשית ראיה להוכחת הטענות הקשות שהוטחו במתלונן. עדויות מטעם ההגנה אשר נועדו לבסס את התזה בדבר אופיו והתנהלותו של המתלונן לא נמצאו תואמות את המציאות, בלשון המעטה, ובכל מקרה לא נמצא בהן דבר המוכיח את הטענות שהעלה בא-כוח המערער. גם הטענה כי נעשו ניסיונות להפחיד עדים נוספים לא הוכחה כלל וכלל, על-אף שבא-כוחו של המערער חזר עליה שוב ושוב. עוד צוין כי שאלות בא-כוחו של המערער שהוצגו למתלונן, להוריו ואף ל-ג' שלומד בבית ספרו של המתלונן, בקשר להתנהגותו הנטענת של המתלונן, היו בוטות וקשות והיה בהן כדי לגרום למבוכה רבה למתלונן".

"קו הגנה בעייתי ומעורר סלידה"

News1 מציין, כי לאחר הרשעתו של לוגסי הגיב שרמן באומרו: "בית המשפט בחר להאמין לעדי התביעה באופן מוחלט, ולהתעלם מהעדויות שמוכיחות את חפותו של הנאשם. בית המשפט החמיר איתו כי לא הסכים להודות והעז לנהל הגנה. זהו המסר שביהמ"ש רצה להעביר: אם תודה ולא תנהל משפט - נקל בעונש. תטען שאתה חף מפשע - תשלם בריבית דריבית. אני מקווה שבעליון הצדק ינצח". לוגסי נדון ל-21 שנות מאסר. בערעורו לעליון החליף לוגסי את שרמן, וכעת טען לכשל בייצוג. לטענתו, כפי שמצטט מינץ, "שרמן הוא זה אשר בדה את הגרסה ה'משחירה' את המתלונן, ויצר קו הגנה המנותק מחומר הראיות ושאינו מבוסס על גרסת המערער, תוך הולכת המערער ומשפחתו בכחש". שרמן השיב, ושוב בציטוט מדבריו של מינץ, כי "מי שהעלה את הטענות נגד המתלונן היו המערער ובני משפחתו, אשר טענו כי הצליחו לאתר עדים שיכולים להוכיח קו הגנה זה. הטענה שהוא זה אשר יזם את קו ההגנה האמור ולא המערער, הינה אבסורדית ומופרכת. הוא התרשם מאמינות העדים שהובאו לפגישה עימו על-ידי אביו ואחותו של המערער, ואין לו שליטה על כך שבית המשפט מצא לנכון שלא לתת בהם אמון". מינץ דחה את ערעורו של לוגסי על חומרת עונשו, ובכלל זה את טענתו לכשל בייצוג - המתקבלת רק במקרים חריגים ביותר. "קו ההגנה שנקט בא-כוחו של המערער מעורר קשיים ותמיהות, וזאת בלשון המעטה. אולם, אינני סבור כי יש בכוחה של טענת כשל בייצוג כדי להצדיק התערבותה של ערכאה זו בעונש שהושת על המערער, זאת מבלי להידרש לטענות עו"ד שרמן, כי קו ההגנה תואם עם המערער וכי אין לשעות לטענה שמדובר בקו הגנה שהועלה מיוזמתו". לדברי מינץ, היה זה "קו הגנה בעייתי ומעורר סלידה שננקט על-ידי המערער ו/או בא-כוחו".

שרמן התבטא בגוף ראשון

עמית מתבטא כלפי שרמן בחריפות רבה עוד יותר: לוגסי החליף את הסניגוריה הציבורית בשרמן ו"בחר לנהל הגנת סרק. ודוק: אין מדובר בהגנת סרק גרידא, אלא בקו הגנה שלא ניתן להגדירו אלא כעלילה שפלה ונבזית כלפי המתלונן". עמית מצטט כמה מהצהרותיו של שרמן המצוטטות בפסק דינו של המחוזי, בהן התבטא בגוף ראשון ולא ייחס את הטענות ללוגסי או למשפחתו: "בזמן הקצר שהיה לי ניסיתי לברר על המתלונן, מיהו ומה הוא ומה העדפות המיניות, ואיך הוא מתנהל בשכונה ומי החברים שלו, ממה שגיליתי ואני אזמין אותם לבית המשפט גיליתי שהוא כן נוטה לשוטט באתר אטרף שהוא אתר שמיועד לגייז והוא כן נפגש עם בנים... אני אומר לכם שהמתלונן ניגש לבחורים בשכונה, בני גילו ויש על כך ראיות, מצלמות, שהוא הולך ומציע לבנים סטרייטים כסף תמורת לשכב איתם ולעשות ולבצע בו כל מיני מעשים... יש לי עדויות מצולמות שהוא מבקש את זה המתלונן". לדברי עמית, כתוצאה מקו הגנה זה ולנוכח הצהרותיו של שרמן על הראיות שבידיו, "נאלץ בית משפט קמא להתיר להגנה לחקור בכיוון זה, ולאפשר לסניגור להפנות שאלות בוטות וקשות אל המתלונן, ואף אל בני משפחתו וחבריו... כדוגמה נוספת לשאלה בוטה, ולטעמי שאלה אכזרית-מבזה-ומיותרת, אצטט מתוך חקירתו הנגדית של הסניגור את אביו של המתלונן. "הסניגור שאל את האב לגבי הבדיקה שעבר המתלונן אצל הרופאה המומחית ברפואה משפטית: 'אתה מבין שלמרות שהבן שלך נעשו בדיקות אינטימיות באיבריו המוצנעים הוא הרגיש נינוח מאוד'. כפי שציין בית משפט קמא בהכרעת הדין, בדוח הבדיקה של המומחית ד"ר מאיה פורמן, נכתב כי בעת הבדיקה הנבדק התלונן על כאבים עזים, כך שגם שאלה זו עמדה בניגוד גמור לראיות 'ולא היה בה כל צורך, רק הוסיפה על צערו וכאבו של האב'.

חובה על הסניגור לבדוק

"לסופו של יום התברר כי לא דובים ולא יער. 'קו ההגנה' התברר כעורבא פרח - לא הוכח כי המתלונן קיים אי-פעם יחסי מין עם גבר, אלא הוכח פוזיטיבית ההפך; ממילא לא הוכח כי המתלונן איים אי-פעם על אדם כלשהו לקיים עימו יחסי מין; ולא הוצגו אותם סרטונים 'שבהם הוא נראה בבירור' עושה כן". עמית מסכם באומרו: "אסתפק בהפניה למשפט הסיום בהכרעת הדין [במחוזי], ואין לי אלא להצטרף לדברים: 'חובותיו של סניגור לייצג את מרשו בנאמנות, אינן גוברות על חובתו לנהוג כבוד בצדדים האחרים, ולהימנע מלהצהיר הצהרות בלתי מבוססות לבית המשפט'. ככלל, מידה טובה היא לעורך דין, שלא לקבל את דברי מרשו כתורה מסיני, אלא לבחון באופן אובייקטיבי אם יש לדברים תימוכין גם בחומר הראיות". השופט ג'ורג' קרא הסכים עם מינץ ועמית. את לוגסי ייצג עו"ד שי ברק, ואת המדינה - עו"ד רוני זלושינסקי.