|
|
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "אחד המונחים המעוררים בי חלחלה כשאני שומע אותם הוא חדשות כזב, שהוא כל עיסוק ממשלתי בסוגיית חדשות הכזב, וצידו השני הוא "מיניסטריון האמת". לא סתם נבחר שם העיתון של המפלגה הקומוניסטית "פרבדה" - אמת ברוסית. ניסיון של כל גוף ממשלתי לקחת בעלות על האמת אמור לעורר חלחלה בכל לב אוהב חופש. כל מהותו של חופש הביטוי הוא שלמדינה אין בעלות על האמת ואסור לה להתערב. ועצם העיסוק בדבר הזה, הוא השיח החדש האורווליאני באמת כהגדרתו הבהירה ביותר".
|
|
|
עוד אמר: "שקר תמיד היה והוא מגיע לכל מקום. לאמת לוקח יותר זמן. דובר צה"ל צריך להתמודד מול השקרים של החמאס ולכן אולי התחיל לשקר. הפטרנליזם וההתנשאות הזו, זה באמת דיון שלא מסתדר עם הכותרת שרשומה פה. לתת לגוף ממשלתי את הבעלות על האמת זה דבר הסותר את מהות הדמוקרטיה".
|
|
|
ח"כ ענבר בזק (יש עתיד): "הצעת החוק של ח"כ מאיר יצחק הלוי עוסקת בפלטפורמה והיא לא מספיקה. זה כמו שכלי רכב יכול להיות כלי הרג ויכול להיות אמבולנס שמציל את חייך. ברשתות הבעיה אינה הפלטפורמה שמאפשרת לכל אחד מאיתנו להיות מפרסם, הכיוון הוא כן לעסוק במפרסמים. בשנים האחרונות הפלטפורמה הפכה סוג מפלצת המאפשרת לאנשים שוחרי רע להשתמש בה באופן מזיק הפוגע בביטחון הציבור. בשבוע שעבר פורסם שרשת אירנית הצליחה לחדור לקבוצות של הליכוד ולפרסם נגד הממשלה כשכל המטרה הייתה לפגוע ביציבות הביטחונית. אני נוטה להסכים עם מכון זולת. החוק הקיים העוסק בפרסום נכון ויש להתאמו לעידן החדש של הרשתות".
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "אני נדהם מהדיון כאן. המאבק שבין אמת לשקר הוא חלק מהטבע האנושי והוא חלק מנשמת אפה של הדמוקרטיה. מבקשים כאן שאורגן של המדינה יכריע מה אמת ומה שקר. אני מתנגד למכחישי הקורונה ומתנגדי החיסונים, אבל לא עולה על דעתי למנוע מהם להביע את דעתם. לסתום להם את הפה? אני מאמין שהם מאמינים לעצמם, חושבים שאנחנו הטועים שהולכים שבי אחרי חזיונות שווא. עולה על דעתנו לסתום להם את הפה? הדרך היא לשכנע ולהוכיח. ועוד מכניסים את זה לבחירות? זכות הביטוי, כמו כל חרו,ת היא מוגבלת. גם הזכות לחיים נסוגה בפני הזכות להגנה עצמית. חופש הביטוי מוגבל דיו כבר במצב הקיים - אסור להוציא דיבה, אסור לגלות סודות מדינה, אסור להסית לאלימות. זה ניסיון מסוכן ביותר שיש לגדוע אותו באיבו מימין ומשמאל".
ח"כ אלינה ברדץ' יאלוב ( ישראל ביתנו): "בוריס אפליצ'וק היה ראש מטה העולים בליכוד. ב-2014 הוא מפיץ סרטון בו הוא מספר שישראל ביתנו מחלקת קונדומים כדי 'לדפוק את החרדים ולמנוע התרבותם'. הרי יודעים שזה חדשות כזב. לפי חבריי פה, במצב כזה לא עושים כלום? אנחנו יכולים לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית שיבדוק וזה לוקח זמן".
היו"ר ח"כ קריב: "הבית הזה חוקק את חוק לשון הרע. גם אז יכלו לומר שבכל רגע שבאה הרשות המחוקקת או השופטת לטפל בתופעה של לשון הרע או הטעיה מכוונת. המאפיינים של עולם התקשורת של הרשתות החברתיות מחייבים אותנו לשאול אם הכלים המשפטיים הקיימים בהקשר של תעמולת בחירות, ובהקשר של אחריות נזיקית לגרימת נזק, מספיקים. הייתה עמדה שכל נושא תעמולת הבחירות צריך להתנהל ללא אסדרה. הבית הזה החליט אחרת ויש אסדרה. להוציא לחלוטין מהזירה שימוש בכלים משפטיים כדי להתמודד עם תופעות של הפצת שקרים? התפקיד שלנו הוא לאפשר שיח אופוזיציוני גם במצבי חירום. האם זה אומר שקטגורית כלים משפטיים מחוץ לזירה?
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "אני חרדה כי אין לתת בשום דרך את הכוח לשלטון להחליט מה אמת ומה שקר, מה מידע טוב או רע. גם הניסיון להגדיר בחקיקה מהי דיסאינפורמציה זה בעייתי. זו מילה חמקמקה. קשה להגדירה ואנחנו עלולים למצוא עצמנו פוגעים יותר מאשר עוזרים".
|
|
|
ח"כ אורי מקלב ( יהדות התורה): "לא ניתן לתחום את הנושא החשוב הזה רק לשקרים ולחדשות הכזבז, היות שבמקרים רבים הוא טומן בתוכו הסתה. לצערנו חלק גדול מהחדשות הכזב יוצא מהבית הזה. יש כאן פרצה מסוכנת ואסור לאפשר לתת לידי גורם אחר לקבוע מהו שקר. לצערנו, ישראל ביתנו כל תעמולת הבחירות שלה הרשמית היא חדשות כזב ושקרים, ליברמן עצמו מביא תרבות של שקר ודיבר על שבעה מיליארדי שקלים לבני הישיבות דברים שלא היו ולא נבראו".
הוא הציג שורת פרסומים בתקשורת הרוסית הגובלת לדבריו בהסתה של ממש: "בתעמולה שלהם מדברים על הזרמת גז והרג הציבור החרדי או במקרה אחר פעיל מרכזי קרא שלא להתחסן כדי לא לאפשר 'הישג' לנתניהו ערב הבחירות. אלו דברים שחייבים להפסק".
ח"כ ברדץ' יאלוב הגיבה לדבריו: "אלו סכומים שנבדקו, כולל על ידי".
פרופ' עמית שכטר, נשיא מכללת אורנים: בעברי בין היתר יועמ"ש ל רשות השידור, פרופ' לתקשורת בפן סטייט וייעצתי לעמותה בכתיבת המחקר שלה. אנחנו צריכים להתרכז בפתרונות ישימים. מזהים שהשקרים מהווים סכנה לשלום הציבור - לבריאות הציבור וסכנה עקיפה לשיטה הדמוקרטית כתוצאה מעיוות הבחירות. חוסר הוודאות שבו אנו מצויים תמיד, מוביל אותנו לחיפוש מידע ברשת, שמתיימר להיות אמין. מידע על בריאות מופץ ע"י עיתונאים, מתחזים לרופאים ואושיות רשת. הדמוקרטיזציה מאפשרת לכל אחד להפוך למקור מידע.
"בכל ימות השנה ובעיקר בתקופת בחירות הרשת מתמלאת בשקרים. התנאי להשתקפות רצון הבוחרים והבוחרות הוא בחירה על בסיס מושכל. הרשתות מאפשרות להפיץ שקרים בזדון, ההופכים לכלי שרת לעיוות רצון הבוחר".
|
|
|
הד"ר מיכל עברון יניב, מחברת הדוח של מכון זולת: "בגלל תופעת חדשות הכזב ותפוצתה המזיקה מיפינו באיזה זכויות היא פוגעת - זכות לשוויון, פרטיות זכות הציבור לדעת ועוד. שתי זכויות אקוטיות ביותר וניתנות לתיקון מהיר וקל-הזכות לבריאות- מעוגנת בחקיקה, יש לנו מערכת בריאות מצוינת, ותנאי הפתיחה לטיפול בקורונה לא רעים. בפועל הרשתות מוצפות במידע כאילו חיסוני הקורונה פוגעים בפריון, גורמים ללידות שקטות ועוד. יש הרבה מחקרים שנעשים בעולם. לפני יומיים יולדת מורדמת ומונשמת שלא התחסנה וכך רבים במצב קשה. במאה ה-17 במגיפה השחורה האשימו את היהודים והמכשפות. היום יש קרוב ל5.5 מיליון מקרי מוות של מאומתים בעולם וקרוב ל-282 מיליון חולים בעולם. הרפואה מציעה את חוד החנית והפייק רוצה להחזיר אותנו למאה ה-14. יש מחקרים רבים המראים קורלציה ברורה בין החשיפה לחדשות כזב. אנחנו לא מתייחסים לקבוצות שאינן נגישות לרשת ולפייק ניוז. המלצותינו מתייחסות רק לאלו המפיצים שיטתית ובזדון הסתה נגד הממסד הרפואי.
"טוויטר סגרה קבוע את חשבון הטוויטר של אשת קונגרס מג'ורג'יה, היא קבעה רף שאם אתה מכה 5 פעמים ומפר את האיסור להפיץ חדשות כזב בעניין הקורונה סוגרים את החשבון. גם חברות המונעות מרווח נמצאות תחת לחץ ועושות פיקוח וולונטרי. חשוב להבין שחדשות כזב מבססות סביבת מידע הומוגנית, מחזקות אמונות קיימות ומקשות מאוד על הידברות בין קבוצות פוליטיות שונות".
|
|
|
עינת עובדיה, מנכ"ל מכון זולת: "אי אפשר להמשיך להיות אדישים לתופעה שפגעת באפן רחב מאוד בזכויות בסיסיות. חופש הביטוי מקודש וחשוב מאוד, אבל האם אנחנו יכולים לתת הגנה למפיצי שקרים שעושים את זה בצורה זדונית ומכוונת לייצר מניפולציה על הציבור באופן שפוגע בזכות הציבור לבריאות ובזכות לבחירות הוגנות?. אנחנו בנקודת מפנה שבה חייבים לתת מענה חוקי, הגם שאומר פלילי".
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
היו"ר ח"כ קריב: "אין מחלוקת על הזכות ל חופש הביטוי, חופש המחאה וההתאגדות. יש לנו הכרה שהחקיקה הקיימת והאסדרה הקיימת אינה תואמת את המציאות שאנו חיים בה. יש מקום בבית הזה לשאול את שאלת ההתאמה לדינים הקיימים במציאות חיינו. במקרים מסוימים היא תביא לשינוי ועידכון ובמקרים אחרים לכלים חדשים. הוועדה תעסוק בנושא תעמולת בחירות, מכוח העובדה שמונח לפנינו דוח ועדת ביניש, ובתקווה עוד במושב הזה נקדם את דיני תעמולת הבחירות. אני מזמין את מכון זולת לבוא בדין ודברים עם גופים אחרים בחברה האזרחית שלהערכתי תהיה הקטליזטור בנושא הזה ונושאים אחרים. יש תמיכה ממשלתית לחקיקה בנושאים שאנו דנים בהם היום".
|
|