פרק נוסף בחשיפת היומון כלכליסט כיצד תוכנת "פגסוס" של חברת NSO משרתת את המשטרה לצורך מעקבים והאזנות סתר. הבוקר (יום ה', 20.1.22) חושף כלכליסט את החלק השלישי של התחקיר כיצד המשטרה שתלה את תוכנת הרוגלה בטלפון של פעיל חברתי וגילתה עליו כי הוא משתמש בישומון הכרויות לגברים - ואף העבירה את המידע על-אודות פגישותיו ליחידת שטח לצורך מעקב, כשבמקביל המשטרה ממשיכה לטעון כי היא לא עוקבת אחר אזרחים תמימים.
יחידת סיגינט של המשטרה, שאנשיה ופעילותה מסווגים ביותר, שתלה תוכנה של NSO בטלפון של פעיל חברתי - כך על-פי התחקיר - ומצאה שהוא משתמש ביישומון "גריינדר" להכרויות בין גברים, וזאת בזמן שהוא נשוי. החדירה לטלפון של הפעיל החברתי הולידה תיק מודיעיני על ה"יעד", שבו צוין שהמידע הזה יכול לשמש "מנוף לחקירה", כשבמקביל המשטרה טוענת שהשימוש בתוכנת הריגול הפולשנית חוקי ולפי צו. כמו-כן, לפעיל החברתי אין מושג עד היום שנעשה חיטוט בטלפון הפרטי שלו.
"סכנה לדמוקרטיה"
קצין המשטרה שהפעיל את יחידת המ"מ (מבצעים מיוחדים) על ה"מטרה" הסביר את ההחלטה הפיקודית לעקוב באמצעות "פגסוס" ('סייפן' בכינויה המשטרתי) אחרי אותו פעיל חברתי בכך שיש חשש שיבצע "עבירות סדר ציבורי בנסיבות מחמירות", והסביר כי היעד מהווה "סכנה לדמוקרטיה".
קצין המשטרה מסר לחוקרים את מספר הטלפון של הפעיל החברתי וזמן לא רב לאחר מכן הטלפון של האיש הודבק מרחוק בפגסוס של NSO. מאותו רגע הטלפון היה "שקוף" לחוקרים, שיכלו לראות כל פעולה שמתבצעת בו ולהאזין לכל שיחה שמתנהלת דרכו. בסיגינט מופעל מאזין מקוון, שמחובר באוזניות ועוקב אחר התראות, שיחות נכנסות, תכתובות דוא"ל וכיוצא בזה, בזמן אמת. בנוסף שוטר מאזין באופן לא מקוון ונובר בהיסטוריה שמצויה על הטלפון.
עוד דווח בכלכליסט כי ביחידת הסייבר סיגינט לא עצרו כאן, ואחרי שקראו את ההתכתבויות של אותו אדם עם גברים אחרים ב"גריינדר", החוקרים מסרו ליחידת עיקוב מחוזית מידע על מועדי פגישות שלו עם אותם אנשים, על-מנת שיעקבו אחריו בשטח.
בסוף התחקיר של כלכליסט, בו נחשפה פרשת המעקבים של המשטרה באמצעות תוכנת הרוגלה, נכתב: "כך, בזמן שהמשטרה מנסה לטעון כי 'אזרחים תמימים' אינם נעקבים, וכי הפעילות נעשית 'לפי צו', המקרים הקונקרטיים שבידינו מלמדים על ההפך הגמור. כאילו מדובר ברוסיה הסובייטית, אזרח ישראלי שכל חטאו היה פעילות מחאה הפך בן לילה ליעד מודיעיני, הושג עליו מידע אינטימי באמצעים לא כשרים, והמידע הזה נשמר כדי שישמש "מנוף לחקירה", לשון המשטרה עצמה. בהמשך, כדי להשלים את המהלך, פעלה המשטרה להוציא 'חיסיון' ולמנוע חשיפה של דרך הפעולה, ולבקש "צו האזנות" שיכשיר אותה בדיעבד".
במשטרה מכחישים
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "רצף האירועים המתוארים אינו מוכר למשטרה וניכר כי יש אינטרס להחסיר פרטים שלא מאפשרים בדיקה מעמיקה. ככל שיועברו פרטים נוספים נוכל לבדוק את המקרה ביסודיות. נדגיש כי אין בסיס לטענות העולות בפרסומים, כל פעילות המשטרה בתחום זה הינה על-פי דין, על בסיס צווי בית משפט ונוהלי עבודה מוקפדים. בתחום זה קיימות מערכות פיקוח ובקרה מוגברות בתוך הארגון ומחוץ לו. צר לנו על הניסיון לגרום נזק לפעילות המשטרה ללא בסיס. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות לאכיפת החוק".
ממשרד המשפטים נמסר: "המקרה המתואר לא מוכר לנו. נהלי הפקה של תוצרי האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים אושרו על-ידי הפרקליטות והמשנה ליועמ״ש. מובן שאין נהלים ספציפיים לחברה/ לתכנה מסוימת. מדובר בנהלים חסויים, ככלל ההפקה מותרת רק כאשר עולה חומר רלוונטי לחקירה ולחשדות (כך עולה גם מפסיקת בית המשפט העליון בנושא)".