ועדת החוקה אישרה (31.1.22) לקריאה ראשונה את הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון - ביטול הוראת שעה), התשפ"ב-2021 - שיזמו הח"כים איתן גינזבורג, מיכל רוזין, יוראי להב הרצנו, מירב בן ארי ורם שפע- הכנה לקריאה ראשונה.הצעת החוק נועדה להפוך להוראת קבע את הוראות השעה המאפשרות לעמותת יד בן-גוריון למנות נציגים למועצת המכון למורשת דוד בן-גוריון ולמנהלת צריף מגוריו. כמו-כן, ההצעה מתקנת את החוק כך שהמדינה תשלים את הכנסות המוסדות הרלוונטיים באופן שיאפשר גם את "פיתוחם וניהול מכלול פעילויותיהם".
כיום, הנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה נעשית באמצעות מספר מסלולים מקבילים
הקבועים בחקיקה ובהחלטות ממשלה. החוק העיקרי המסדיר סוגיה זו הוא חוק הנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, שנועד לקבוע את המסגרת לפעולות הממשלתיות להנצחת זכרם של כלל הנשיאים וראשי הממשלה. זאת, באמצעות הקמת מועצה שתפקידה להציע לממשלה תוכניות להנצחת זכרם, לרבות תמיכה במפעלים ובמוסדות רלוונטיים, ולפקח על ביצוע תוכניות אלה. בהתאם לחוק, נקבעו עקרונות לאופן ההנצחה ולאופן חלוקת תמיכות בהחלטת ממשלה שכותרתה "עקרונות להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה". בנוסף, גיבש משרד רה"מ מסמך "מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד ראש הממשלה למוסדות ציבור המנציחים את זכרם ופועלם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה שהלכו לעולמם".
לצד מסגרת כללית זו, נחקקו מספר חוקים שעניינם בהנצחת נשיאים וראשי ממשלות ספציפיים,
אשר מכוחם מתקצבת הממשלה מיזמי הנצחה נוספים באופן ישיר. בין החוקים הללו ניתן למצוא
גם את חוק דוד בן-גוריון, התשל"ז-1976, בו עוסקת הצעת החוק שבפני הוועדה.
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג, מיוזמי החוק: "חוק בן-גוריון נחקק לזכרו והנצחת פועלו של רה"מ הראשון ומייסד המדינה דוד בן-גוריון מתוך רצון להנחלת מורשתו לדורות. בחוק קיימת קביעה כי עמותת יד בן-גוריון תשמש כגוף מייעץ ומסייע למוסדות בן-גוריון כהגדרתם בחוק. המטרה היום היא לבטל את הוראת השעה, בדומה לחוקים דומים ברוחם הנוגעים למבנה השותפות בין המדינה לבין המוסדות הפעילים להנצחת ראשי מדינה לדורותיהם כמו רבין ובגין זכרם לברכה.
"הצעת החוק נועדה כדי שעמותת בן-גוריון, שהוקמה על-ידו עוד כשהיה בחיים, כקרן לפיתוח הנגב, תשמש גוף מייעץ ומסייע לשלושת המוסדות המוכרים. חלק נוסף נועד לעגןן את השתתפות המדינה בהוצאות המוסדות שבחוק ואנחנו מבקשים להשוות בין המטרות שאותן ניתן לתקצב בפעילויות המוסדות. כשהחוק חוקק לראשונה, נקבע כי המדינה תשלים את הכנסות כפי הדרוש לפעילותם ופיתוחם של המוסדות. כשחוקקו חוק יצחק רבין וחוק בגין העתיקו את אותם הסעיפים. ברבות השנים מחקו את המילה "פיתוח" מחוק בן-גוריון והשאירו בחוקים האחרים והיום אנחנו מבקשים להחזיר את החוק המקורי ולהשיב עטרה ליושנה. החוק לא בא להוסיף תקציבים או להגדיל אלא לעשות סדר ולעדכן את החוק. המורשת של מי שהכריז על הקמת מדינת ישראל תישמר לעד. הוא לא היה עוד ראש ממשלה אלא אבי המדינה מייסד המדינה והיה ראוי שיונצח לשנים ושהמדינה תכיר בכך".
עו"ד טליה ג'מאל מהייעוץ המשפטי לוועדה: "הנוסח המקורי בחוק היה 'ופיתוחם', והיום הבקשה משווה את הסיטואציה ל'פיתוחם ולניהול מכלול פעולתם', לא רק לראשי ממשלות אחרים אלא גם לנוסח הקבוע בחקיקה לגבי מורשת אתיופיה ורוסיה. לא נהוג לתת מעמד של קבע לעמותה פרטית, אך יש כנראה מקום לתת לה מעמד מיוחד בשל כך שבן גוריון עצמו הקים אותה וחלק ממכריו עדיין מנהלים אותה. עם זאת נשאלת השאלה אם לתת מעמד של הוראת שעה ל-10 או 20 שנה. יש ברקע בג"ץ של תקצוב הנצחת ראשי ממשלה ונשיאים שלא בטוח שהוא משפיע על חקיקה זו".
איתן דוניץ, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון: "בשמי ובשם ראש מכון למורשת בן-גוריון עמוס ידלין, מדברי ההסבר ניתן להבין בטעות כי יד בן-גוריון תפעיל את המוסדות ולא כך היא, מטרתה לגייס משאבים ולייעץ. נבקש לדייק את דברי ההסבר לחוק כי יש מוסדות ממלכתיים ועמותה פרטית שתפקידה לייעץ ולסייע ולא להקים מוסדות הנצחה. עוד כתבתם שהמוסד מתוקצב כמו מרכזי בגין ורבין והלוואי והיה כך, אנחנו מתוקצבים רק ב-70% למרות שאנחנו אותו הדבר".
פרופ' אבי בראלי, מנהל מכון בן-גוריון ללימודי ישראל: "החוק והמערך של הגופים שנקראים על שם בן-גוריון לקוי, כי הוא מרובה גופים ללא צורך. בן-גוריון הקים ארגונים וגם פירק אותם. הוא עצמו חשב שיש לשנות דברים שעשה והמערכת של הגופים הבן-גוריונים מעצם ריבוי הגופים חוסר הסדר והתחרות הבין-גופית בתוכה מנוגד למורשת בן-גוריון. יד בן-גוריון נאחזת להמשיך את קיומה כאשר אין בו שום צורך. חוץ מלמנות נציגים בגופים המנהלים היא לא עושה דבר. מה שהכנסת צריכה לעשות כמי שחוקקה את החוק הוא להפקיד את מורשת בן-גוריון בידי המכון למורשת בן-גוריון ובית בן-גוריון ופרויקט הפיתוח שלו צריכים להיות מופקדים בידיו ואז תוכלו לתקצב את הגוף הזה כמו שמתקציבים את בגין ורבין. הפיצול מפריע לטיפול במורשת בן-גוריון. בניגוד למורשת בגין ורבין, במורשת בן-גוריון מטפלים שני גופים וזה גורם לעבודה פחות נכונה והסיבה היא רק אינטרסים משריינים של אנשים. החובה לבטל אותם מוטלת על הכנסת ועל משרד רה"מ".
רחל זיו מנכ"ל יד בן-גוריון: "יד בן-גוריון מסייעת בהעברת תרומות ולומר שלא נעשה דבר בעניין זה לחטוא לאמת. כל גוף שיכול ומוסמך להנחיל את מורשות שיעשה זאת. מינוי דירקטורים נעשה כדי להיות מעורבים ולהעצים את הדבר הזה. זה עבד מצוין כל השנים וזה רק עניין של שיתוף פעולה. הוא הוריש את הבית בת"א כדי שאנשים יבואו וילמדו ויחוו וכך גם הצריף. הלוואי ויעשו עוד עבודה אם יהיו עוד תקציבים ואפשרויות. אנחנו רוצים להגיע לכל ילדי ישראל שלא יחשבו שבן-גוריון הוא רק שדה תעופה. גם אצלנו ביד בן-גוריון יש נציגים של כל אחד מהמוסדות וזה מבורך אנחנו עובדים יחד וצריכים לעבוד עוד יותר בשיתוף פעולה".
עו"ד נדב דישון, משרד המשפטים: "עמדתנו הייתה שיש לקדם את הצעת החוק כממשלתית. הדיון המחיש מספר נקודות לא סגורות - לצורך קבלת תרומות צריך הסמכה בחוק ואין כזו. אם המוסד מקבל תרומות יש לתקן את החוק ולהסמיך אותו לקבל תרומות. בחוק רבין ובגין יש הסמכה כזו. בהוראות השעה שהוארכו מעת לעת עלה שמדובר בעילה היסטורית למעמד סטטוטורי. אני מבין שבעבר הייתה לחברה זכויות יוצרים לחומרים שהוריש בן-גוריון וכעת לא. אולי יש לבטל את המעמד הסטטוטורי של החברה אם היא לא רלוונטית יותר ואין לה יכולת למינוי נציגים. אני מבין שמתן המעמד שהוא קצת חריג בחקיקה והיו לו סיבות היסטוריות. כעניין של מדיניות אנחנו נוטים להוראת שעה כי מתן מעמד של קבע בנסיבות שהיו היסטוריות נעדיף לבחון זאת שוב לאחר תקופה מסוימת. המועצה של המכון כוללת 17 חברים ובראייתנו וגם לפי חוק הדירקטוריונים וחוק התאגידים הציבוריים וכל העולם הולך לדירקטוריונים קטנים יותר ויש מקום להקטינה. זה מסרבל את העבודה ומצריך יותר מינויים.
טל שחם, רפרנט שכר ובכלכלה באגף התקציבים באוצר: "היסטורית ב-10-7 השנים האחרונות שלושת האישים המונצחים ביותר תקציבית - רבין בן-גוריון ובגין מתוקצבים באופן זהה ונכון שתקציב בן-גוריון מחולק בין שני גופים אך הוא אותו תקציב, שנקבע כחלק מדיוני התקציב ע"י הממשלה. משרד רה"מ נמצא בתהליך של עבודה ממשלתית רחבה שתבחן איך צריך להיות כל נושא הנצחת האישים. אני מתחבר למשרד המשפטים בעניין קבלת התרומות ונכון להוסיף את זה גם לחוק של בן-גוריון".
גינזבורג: "אני חסיד של הוראות קבע. הוראות שעה זו רעה חולה שהשתרשה בכנסת. זה פגם. רוצים לתקן תתקנו. אם תחליטו בעתיד שיש לצמצם או לבטל את יד בן-גוריון תחוקקו. אני רוצה להעביר את החוק בהסכמה. אם רוצים לעשות סדר בנושאים נוספים ויש לכך הסכמה לא אתנגד לכך. זה לא חוק פוליטי אלא בא להסדיר נושא ספציפי".
בהתייחסו לפיתוח אמר: "מי שמחליט על התקציב זו הממשלה ואם היא לא תרצה לפתח היא לא תפתח. החוק הזה לא בא להוסיף שקל אחד. הלוואי והמדינה הייתה מוסיפה לפיתוח מורשתו אך זה בחוק אחר".
תמך: מ"מ היו"ר ח"כ איתן גינזבורג.
