מפלגות עצמאות והתנועה הירוקה חייבות לכנסת 7.9 מיליון שקל ואין סיכוי שחובות אלו ייפרעו. כך אומר (יום א', 27.3.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח על הוצאות המפלגות בשנים 2020-2019 ובבחירות לכנסת ה-23 שהתקיימו במרס 2020.
עצמאות והירוקה היו בכנסת ה-22 חלק מן המחנה הדמוקרטי, שאת הקמתו יזם אהוד ברק. נציג עצמאות בכנסת היה יאיר גולן, ואת הירוקה ייצגה סתיו שפיר. השתיים קיבלו מן הכנסת הלוואות, ולא פרעו אותן עד סוף כהונתה של הכנסת ה-22; הן לא התמודדו בבחירות לכנסת ה-23. עצמאות נותרה חייבת 4 מיליון שקל, ועצמאות - 3.9 מיליון שקל. "יתרת ההלוואות עלולה להפוך הלכה למעשה למענק, חלף מנגנון ההלוואה שנקבע בחוק", קובע אנגלמן. לכן הוא קורא למחוקק לשקול פתרונות כמו ערבויות בנקאיות להלוואות שמעניקה הכנסת, כדי למנוע מקרים כאלו בעתיד.
מערכות הבחירות החוזרות ונשנות הביאו את הכנסת לשנות זמנית את החוק, כך שהמפלגות אינן חייבות לפרוע את חובותיהן לכנסת במהלך כהונתה של הכנסת בה קיבלו ממנה הלוואות. ערב הבחירות לכנסת ה-23 נדחה פרעון ההלוואות עד אוגוסט 2024. התוצאה היא, שבסוף 2020 היו המפלגות חייבות לכנסת 200 מיליון שקל - עלייה של 46% לעומת סוף 2019. החובות הגבוהים ביותר היו של הליכוד (77.9 מיליון שקל), יש עתיד (18.3 מיליון שקל), חוסן ישראל (בראשות בני גנץ, 18 מיליון שקל), העבודה (10.6 מיליון שקל), ש"ס (9.8 מיליון שקל), דגל התורה (9.4 מיליון שקל) ומרצ (8.7 מיליון שקל).
נכון ל-31.12.20, הליכוד היה בגרעון מצטבר של 69 מיליון שקל - 77% מן הגרעון הכולל של כל המפלגות. גרעונות משמעותיים היו גם לדגל התורה (9.9 מיליון שקל), העבודה (8.8 מיליון שקל), מרצ (8.2 מיליון שקל), הימין החדש (6.2 מיליון שקל), רע"ם (4.8 מיליון שקל), עצמאות (4 מיליון שקל), אגודת ישראל (3.5 מיליון שקל) וש"ס (3.4 מיליון שקל).
קנס של 200,000 שקל לליכוד
אנגלמן קנס את הליכוד ב-200,000 שקל בשל מימון ההגנה המשפטית של החשודים בהטרדתו של שלמה פילבר (ראו ידיעה נפרדת), תשלום שכר לארבעה ממועמדי הסיעה בבחירות לכנסת ה-23 וקיום ה"לאומיאדה" באילת בזמן מערכת הבחירות המהווה תרומה אסורה (פעולה עליה מעירים שוב ושוב מבקרי המדינה מזה שנים). בל"ד נקנסה ב-100,000 שקל בשל מימון ההגנה המשפטית של המעורבים בהליך הפלילי בנוגע לשימוש בלתי חוקי בכספי מימון מפלגות (ראו ידיעה נפרדת).
בעקבות הבחירות לכנסת ה-23, שהתקיימו במרס 2020, קנס אנגלמן את הליכוד ב-50,000 שקל בשל "העדר אסמכתאות מספקות להוצאות עבור שירותי ייעוץ מחברה בחו"ל". מרצ נקנסה ב-15,000 שקל משום שחרגה ב-1% מתקרת ההוצאות המותרת. ש"ס ביצעה "הוצאות שלא לפי הוראות חוק דרכי תעמולה", אך אנגלמן הסתפק באזהרה למרות שהוא מציין שהמפלגה כבר נקנסה על הפרה דומה.
נתוני ההוצאות בבחירות אלו מלמדים על שינוי ניכר בדרך בה פועלות המפלגות. כל המפלגות הוציאו 234 מיליון שקל, מתוכם 43% לפרסומים, 26% לשכר ו-19% לשירותי ייעוץ. 47% מהוצאות הפרסום (47 מיליון שקל) היו לאינטרנט ולרשתות חברתיות, 18% להדפסת חומרי תעמולה, 17% לשלטים ושילוט חוצות - ורק 5% למודעות בעיתונות הכתובה ו-1% בלבד לרדיו וטלוויזיה.
שמונה מפלגות סיימו את הבחירות הללו בגרעונות, כאשר הסכומים הגבוהים ביותר היו של העבודה (4.1 מיליון שקל), הליכוד (3.9 מיליון שקל), מרצ (3.1 מיליון שקל), ש"ס (2.3 מיליון שקל), דגל התורה (2 מיליון שקל) ואח"י (1.2 מיליון שקל). תשע סיעות סיימו אותן בעודף, ובראשן הרשימה המשותפת (5.7 מיליון שקל), יש עתיד (4.6 מיליון שקל) והאיחוד הלאומי (3.4 מיליון שקל). אנגלמן מעיר, כי הסיעות נוהגות לכסות את גרעונותיהן באמצעות המימון השוטף - וכך נפגעת יכולתן לקיים קשר עם הציבור. הוא שב וקורא למחוקק לבחון נושא זה.
חשבונות פיקטיביים ברשתות
עוד עומד אנגלמן על הפעילות במרחב המקוון ערב בחירות מרס 2020, שבוצעה בידי הליכוד, הרשימה המשותפת, ימינה, ישראל ביתנו, כחול לבן והעבודה-גשר-מרצ. משרדו מצא "אינדיקציות לכך שבוצעה פעילות תעמולתית ממומנת עבור סיעות ורשימות באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר וכן באמצעות הפעלת חשבונות הנחזים להיות פיקטיביים. זאת בין היתר בהתבסס על איתור חשבונות עוקבים במדינות שונות; על הגדלת מספר העוקבים אחר חשבונות של חברי כנסת מכהנים; ועל פעילות של חשבונות רבים לקידום ולהדהוד של מסרי תעמולה דומים או זהים".
אנגלמן מעלה את החשש שמא "ברשתות החברתיות מתקיים שיח רחב היקף, אשר מתיימר להיות אותנטי, העלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות". כל הסיעות טענו שלא עמדו מאחורי פעילות פיקטיבית כלשהי, ואנגלמן אומר שאין לו כלים לבחון את הנושא בצורה מעמיקה יותר.
