ינאי: "כל הדיון אצל השר [אוחנה] הוא בנושא הקורונה. אתם לא מעלים את הצפיפות כסיכון?". שבתאי: "נאמר לשר שזה אירוע צפוף מאוד, הקרינו סרטון שהראה את כמות האנשים שם. אמרתי לכל אורך הדרך שיש להתייחס לריכוז המשתתפים בתא שטח קטן וסכנה לחיי אדם. ויסות קהל הוא כלי טקטי שמאפשר לנו לתזמן ולשלוט על הקהל באירועים המוניים. בזה אנחנו משתמשים במירון, בהר-הבית ובעוד אירועים. נושא הצפיפות עמד במרכז אישור התוכניות אצלי". ינאי: "איך אתה מזהה צפיפות?". שבתאי: "לפי טביעת העין של המפקדים המנוסים שהיו בשטח. צריך לזהות אותה בהתחלה, לא כאשר הצפיפות בשיא". ינאי: "זה בדיוק מה שחסר לי. אין לזה שום התייחסות בפקודה, למעט איזורי ההדלקה". שבתאי: "הפקודה שמגיעה אלי לא יורדת לרזולוציה של כל תא שטח". ינאי ציין, כי מפקד האירוע לא ידע על הגבלת מספר המשתתפים בהגבלות, אך שבתאי טען שהמספר צוין בפקודות בשטח. ינאי: "באף פקודה לא היה יעד של נוכחים בהר, שלפיו תדעו לווסת". שבתאי: "זה הניסיון של המפקדים. לכן שמנו שם את המפקדים הכי טובים וכי מנוסים שיש לנו. עובדה שבהדלקה של בויאן זה עבד". ינאי: "מפקד המחוז [שמעון לביא] הפסיק את ההדלקה של בויאן, וזה אומר שהיה שם מאוד צפוף". שבתאי: "ככה עובד הוויסות". ינאי: "חשבתי שהוויסות נועד למנוע לחץ". שבתאי: "לביא זיהה את הנקודה והפעיל את המנגנון שכל התוכנית מבוצעת עליו". ינאי ציין, שרק השוטרים שהיו במירון במשמרת היום השתתפו בתרגיל למקרה של אר"ן (אירוע רב-נפגעים), בעוד שוטרי משמרת הלילה – בה אירע האסון – לא השתתפו. הוא שאל כיצד אירע שהשוטרים בשטח חסמו את יציאות המילוט; שבתאי השיב שאינו יודע ויש לתחקר נקודה זו. ינאי: "השוטרים שהיו שם לא ידעו מהי משימתם ובית הספר לא לימד אותם. זו בעיה מערכתית". שבתאי: "יש כנראה דברים שהיו צריכים להיות יותר או פחות. אני יודע מה צריך להיות, אני יודע לתת את הכלים כדי לעשות את זה. מה קרה בפועל – אני לא יודע; בהחלט צריך לתחקר".

ינאי הוסיף, כי ההילולה התקיימה בניגוד לתקנות הקורונה של אותה תקופה. שבתאי השיב: "ברגע שמשרד הבריאות שהוא האוטוריטה מאשר לי את המתווה – אנחנו ממשיכים הלאה. כאשר אני מסכם [ב-28 באפריל] עם השרים ו[מנכ"ל משרד הבריאות] נחמן אש – זה מה שנאמר. השרים שהיו בשיחה הסכימו על המתווה שהוצע. אני אמרתי שאם יהיו מגבלות בכניסה להר, תהיה פה ועדת חקירה. ינאי: "אם נשאל את השרים, הם יגידו שנתנו אישור להר פתוח?". שבתאי: "אני עומד מאחורי כל מילה שאני אומר". ינאי: "אש אמר שלא שינו את התקנות וגם היועצים המשפטיים לא הגיעו לאישור מתווה ולא עשו עם זה שום דבר". שבתאי: "אלה הדברים שנאמרו בסיום הדיון". ינאי: "אתה הבנת שקיבלת אישור, אבל למחרת בבוקר מגיע המכתב של אש והוא שונה ממה שנאמר. זה קריטי, כי זה אומר שאין אישור חוקי". שבתאי: "[ראש אג"ם] אמנון אלקלעי הסב את תשומת ליבו של אש לשינויים ואני הבנתי שיהיה מסמך מתוקן. אחרי זה לא ראיתי מסמך נוסף, כי כבר נכנסנו לביצוע". ינאי: "מתי הבנת שהדרג המדיני רוצה הר פתוח?". שבתאי: "בשלבים הראשונים. אתה מבין שהציבור מבחינת הציפייה שלו, ירצה להגיע להר". ינאי: "מה עלה בשיח שלך עם אוחנה?". שבתאי: "אני הבנתי שרוח הדברים היא שיש ציפייה להר פתוח". ינאי: "מדוע לא עושים את הדבר הכי פשוט – לחתום על תקנה שמאפשרת למשטרת ישראל לקיים הר פתוח? למה זה נגרר עד 28 בחודש, ערב האירוע? זה דבר בלתי נתפס". שבתאי: "כל הזמן הזה היו שיחות בין משרדי הממשלה, האם לקיים או לא, האם מותר להגביל קהל. אני זרוע מבצעת". ינאי: "אתה ראש הזרוע המבצעת, אתה בסיטואציה מאוד סבוכה, אי-אפשר להיערך בדקה ה-90". שבתאי: "אמרתי לשר שאני נערך לאירוע הכי גדול שיכול להיות; מפה, אם יהיו תקנות, אתה יכול רק לרדת". ינאי שאל לבסוף: "האם אתה רואה את עצמך כאחראי, ואם כן – על מה?". שבתאי: "אני אחראי על כל מה שקורה במשטרת ישראל. יש אחריות; השאלה היא אם זו אשמה. עשיתי כל מה שיכולתי כדי שהאירוע הזה יצליח. הקצינו את כל המשאבים. מפקד המחוז ואני ראינו עין בעין את כל התהליך מבחינת התפיסה המבצעית. אתה מגיע לשורה התחתונה וכל יום אני עושה חשבון נפש". יו"ר הוועדה, השופטת בדימוס דבורה ברלינר: "משטרת ישראל אחראית?". שבתאי: "הכשל ההנדסי גרם לאסון, והצפיפות גרמה לכשל ההנדסי. אני לא מתחמק. אבל הייתי עושה את אותם דברים. גם מפקד המחוז עשה הרבה יותר ממה שעשו קודמיו, כולל טיפול בדברים שאף גורם לא הסכים לקחת את האחריות".