ברייטון, עיר הנופש שבדרום-מזרח אנגליה, חוגגת בימים אלה 2,000 שנה מאז ראשיתה ככפר הדייגים הקטן ליינס. כיום גודשות אותה סימטאות צרות, גדושות בחנויות-עתיקות, פאבים ומסעדות, אבל עדיין היא מוקפת גם שטחים חקלאיים רבים, שתורמים לנוף הפסטורלי שלה. בשטחים אלה ניתן להסתובב באורח חופשי ולצפות במשקים, המבוססים בעיקר על גידול צאן-כבשים, סוסים וגידולי-פלחה מסוגים שונים.
רבים נמשכים אליה דווקא משום האווירה המלנכולית שלה. מה שמושך אותם הם, בעיקר, החופים הנטושים, דלילות האוכלוסיה ומעט החנויות הפתוחות, שבעליהן מתעקשים להמשיך ולעשות בה עסקים גם בעצם הימים האלה.
שמה של ברייטון יצא לפניה כעיירת-נופש קייצית בעיצומו של החורף, בשל חוף הים הרגוע והקסום שלה, שלרחצה בו מייחסים סגולות רפואיות רבות. לאורך החוף משתרעת טיילת רחבת-ידיים, שממנה נשקף ה"פאלאס פיר" - מזח הארמון, שהוא התגלמות הקיטש הברייטוני. יש בו מתקני-שעשועים ישנים ופשוטים, דוכנים למזון מהיר, מאות מכונות-משחק, מזכרות זולות ומגידי-עתידות.
מבנה ביזארי
אבל את עיקר-תהילתה קנתה ברייטון בזכות ה"רויאל פביליון" שלה - ארמון הקיץ של המלך ג'ורג הרביעי, שבנוי בצורת פגודה תאילנדית. הביתן המלכותי נחשב לאחד המבנים הביזאריים ביותר באיים הבריטיים. יש בו ערב-רב של סגנונות ארכיטקטוניים: הודי, מורי, ויקטוריאני, ניאו-קלאסי וקולוניאלי. העיצוב החיצוני הוא בהשראה הודית, כולל צריחי-מסגדים וכיפות-בצלים.
ברבות השנים הפך הביתן לארמון גרנדיוזי, חסר-בושה במגלומניות שלו. הכניסה אליו היא דרך פרוזדור מתומן, שתקרתו עשויה בצורת אוהל אסיאתי. המשכו הוא "המסדרון הגדול", המהווה את עמוד השדרה של הבניין. המסדרון הגדול מעוצב בסגנון סיני עתיק - של נחשי-זהב ודרקונים יורקי-אש המשתלשלים מהקירות. המראה הכללי מזכיר לא במעט בית-בושת סיני ומן המסדרון הגדול מגיעים ליתר החדרים: חדרי-מוזיקה רבים, חדרי-אירוח, חדר-אוכל, חדרי המלך ואולם-נשפים עוצר-נשימה, שכיפתו, המתנשאת לגובה של 15 מטר, מעוטרת בעלים טרופיים גדולים, כשממרכזה משתלשל דרקון-כסף עתיר-ממדים.
סמוך לביתן המלכות ממוקמים מוזיאון-ברייטון והגלריה לאמנות, מהגדולים והחשובים בבריטניה, שבהם אוסף יצירות-אמנות מהמאה העשרים. במקום מוצג גם אוסף מקסים של כלי-קרמיקה מהמאות ה-17 וה-18, כשהפריט המפורסם ביותר בו הוא ספה אדומה בצורת שפתיים - יצירתו של האמן סלבדור דאלי.