אוכלוסיית הדרוזים בישראל מנתה בסוף שנת 2021 כ-149 אלף בני אדם. מדובר בנתון גבוה ביותר מפי 10 ממספר הדרוזים שהיו בישראל בשנת 1949. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כרבע מהאוכלוסייה הדרוזית (24.7%) הם ילדים עד גיל 14 - שיעור גדול משיעור הילדים עד גיל 14 באוכלוסיית הנוצרים הערבים (21.1%) אך קטן משיעורם באוכלוסייה היהודית (27.6%) ובאוכלוסייה המוסלמית (33%). עוד עולה כי שיעור הפריון של האישה הדרוזית ירד מ-2.02 ילדים בממוצע בשנת 2019 ל-1.94 בשנת 2020. שיעור הפריון הכולל בקרב הנשים הדרוזיות נמצא במגמת ירידה מאמצע שנות ה-60, אז נאמד שיעור הפריון הכולל ב-7.92 (ב-1964). ב-2021 היו בישראל כ-38 אלף משקי בית שבראשם עמד דרוזי, כ-1.4% מכלל משקי הבית בישראל, בדומה לשנה הקודמת. 76.8% ממשקי הבית של הדרוזים היו משקי בית עם מועסקים, גבוה מהאחוז בקרב המוסלמים (71.0%) אך נמוך מהאחוז בקרב הנוצרים (77.5%). 38.6% מהדרוזים המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, לעומת 34.0% מתוך כלל מסיימי התיכון בחינוך הערבי. בשנת תשפ"א למדו 5,780 סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל (לא כולל סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה). בהשוואה לשנה הקודמת עלה מספרם ב-5.1%. בראייה רב-שנתית, גדל מספר הסטודנטים הדרוזים פי 3.6 מאז שנת תש"ס שבה עמד מספרם על 1.6 אלף סטודנטים. בשנת הלימודים תשפ"ב עמד מספרם של אנשי סגל אקדמי דרוזים במוסדות להשכלה הגבוהה על 175 לעומת 156 בשנת הלימודים תשפ"א, גידול של 12%. בשנת 2020 היו רשומים 24.2 אלף דרוזים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מתוכם 19.1 אלף הוגדרו כבעלי נזקקות מוגדרת (78.8%). שיעור הרשומים בכלל האוכלוסייה הדרוזית עמד על 165.9 ל-1,000 נפש, לעומת 122.3 ל-1,000 נפש בכלל אוכלוסיית ישראל. שיעור בעלי הנזקקות המוגדרת בקרב כלל האוכלוסייה הדרוזית עמד על 130.7 ל-1,000 נפש, לעומת 82.3 ל-1,000 נפש בכלל אוכלוסיית ישראל. בשנת 2019 עמד שיעור המורשעים בקרב האוכלוסייה הדרוזית על כ-290 ל-100,000 נפש. שיעור זה גבוה באופן ניכר מהשיעור בקרב כלל תושבי ישראל (כ-226 ל-100,000 נפש). העבירות השכיחות ביותר היו: עבירות כלפי הסדר הציבורי (26.7%), עבירות כלפי גופו של אדם (13.9%) ועבירות מוסר (12.1%).