בירושלים התקיים טקס הענקת פרסי ישראל, החותם את אירועי יום העצמאות ה-74 של מדינת ישראל. בין מקבלי הפרס השנה: המוזיקאי והיוצר אביהו מדינה, איש העסקים איזי שרצקי, השחקן והמחזאי עודד קוטלר, מייסדת בית השנטי מריומה קליין וחוקרים מובילים בעולם האקדמי. אביהו מדינה נאם בשם מקבלי הפרס ואמר כי התיקון הראשון וההכרחי בחיינו, שאליו שואפים כולנו, הוא שנתברך ותתקיים בנו הברכה הנאמרת בתפילה: הרחמן הוא ייתן שלום בינינו. "שלום בינינו הוא הכרחי לעוצמת החוסן הפנימי של מדינת ישראל, וממילא, יחזק אותנו שבעתיים מול אויבים מבחוץ", אמר. לדבריו, עתידה של מדינת ישראל, תלוי בדור העתיד, ועיצובו של דור זה תלוי בנו. עלינו מוטלת החובה להכינו לקראת הבאות, לחנכו וללמדו את מורשת האבות ואת לקחי העבר. עלינו להעמיק את שורשיו ולחזק בדור העתיד את הרגשת השייכות, האהבה והנאמנות שלו למדינת ישראל. "ביום זה אנו מציינים את המצוינות הישראלית. חבריי וחברותיי מקבלי הפרס הוכיחו גם השנה את איכותם הגבוהה של המדע הישראלי, העשייה החברתית הישראלית, והיצירה האומנותית הנעשית כאן בישראל. כדי להמשיך את שרשרת העשייה והיצירה גם לדורות הבאים, עלינו להעמיד בראש דאגותינו, ולפני כל דאגה אחרת, את רווחתם של ילדינו, מגיני הארץ הזאת ועתידה, ולסייע להם בלימודים, בדיור ובפרנסה ראויה, ויפה שעה אחת קודם, עוד טרם יחוו את מאבקי הקיום הקשים בכלכלה הישראלית ויעלו בראשם הרהורים ומחשבות לרדת חלילה ולרעות בשדות זרים", אמר. שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, אמרה בפתח הטקס כי טקס הענקת פרס ישראל החותם את יום החג, דומה, במידה רבה, לטקס ההבדלה, שבו אנו מברכים במוצאי שבת על הבשמים ולוקחים מריחם אל שאר ימות השבוע. "תהליך התהוותה של המדינה נמשך. עלינו להמשיך ולהכות שרשים ולהעמיק בהם, להרחיב את ההתיישבות בארצנו, ולחנך לאור ערכים של צדק ומוסר, אהבת האדם והעם. בה בעת, במרכז יום העצמאות ניצבת גאוותנו במדינה חזקה ומשגשגת, הקולטת עליה, השואפת לשוויון הזדמנויות ומגיעה להישגים כבירים בזכות אנשיה. טבעי שיהיו בינינו דעות שונות ומחלוקות, זו דרכו של עולם, אך חשוב שנלמד לנהל אותן בשיח מכבד. עוצמתו של הפסיפס הישראלי, טמונה בקולות ובגוונים הרבים שלו היוצרים עשר תרבותי ומהווים נכס לחברה בישראל", אמרה. "אזרחיות ואזרחי מדינת ישראל, אם לא נדע לכבד האחד את רעהו, להקשיב גם כשלא מסכימים, הרי אנחנו לא קיימים זה בפני האחר. מכאן ועד לחורבן והרס הדרך קצרה. בואו לא ניתן לזה לקרות". ביטון התייחסה לרפורמה בבגרויות במקצועות ההומניים שעליה הכריזה לאחרונה ואשר ספגה ביקורת חריפה מצד מורים ומצד ראשי הוועדות המקצועיות המייעצות למשרד, וטענה כי היא מציבה את מקצועות המורשת והרוח במוקד סקרנותם של כלל תלמידי ישראל ובלב העשייה החנוכית, ויוצרת שיח חברתי מבורך בנושא החינוך. "השינויים הם חלק מתהליך ארוך ומעמיק שיאפשר לתלמידים ללמוד מתוך ענין וסקרנות, מתוך חיבור אישי לתכנים, לרכוש מיומנויות רלוונטיות לעידן הנוכחי והעתידי, ולמצוא את דרכם שלהם בתוך מקצועות אלו. זאת הדרך המובילה להצטיינות. ראו את היושבים כאן על הבמה, הישגיהם המפוארים הם עדות לחריצותם ולעמלם, ביטוי לנטיית לבם ולסקרנותם. השינוי הזה גם יאפשר למורות ולמורים להגשים את חלומם החינוכי ולהביא לידי ביטוי את התשוקה שלהם למעשה החינוכי, דרך פדגוגיה חדשנית וגמישות בהוראה גם בכיתות הגבוהות. הבגרות בשיטה הישנה לא תהווה יותר חסם בפניהם לקידום והתחדשות הלמידה במערכת החינוך", טענה. עוד הצהירה כי במקביל יש פעילות לקידום מעמדם של המורים ותגמולם. "מדינה שלא מתגמלת כראוי את מוריה ומחנכיה, חוטאת לעתידה ומטילה בספק את הישגי המחר שלה", אמרה. היא לא פירטה מהם אותם צעדים לקידום מעמד המורים ולתגמולם הראוי.